שר החוץ סילוון שלום אמר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי אבו מאזן לא יוכל להסתתר לעד תחת הטיעון שערפאת מפריע לו. לדברי שלום על אבו מאזן לנקוט מיידית את הצעדים הנדרשים נגד הטרור. "גורלו נתון בידיו" ציין והוסיף כי אם לא יעשה זאת, בסופו של דבר הוא יהיה 'תואם ערפאת'".

שלום אמר כי התקשורת הערבית ברש"פ ומערכת החינוך שם נתונות למרותו של אבו מאזן, וכי על כן הוא יכול להתחיל בהפסקת ההסתה, ואין הוא יכול לטעון שערפאת מפריע לו בכך. שר החוץ ציין כי ברגע שהערבים יתחילו לטפל בתשתיות הטרור הם ייענו בתגובה חיובית מצד ישראל, שכוללת הקלות לאוכלוסייה הערבית ברש"פ ומסירת אזורים לשליטה בטחונית של מנגנוני הבטחון הפלשתיניים "היכן שניתן לעשות זאת".

לדבריו, ערפאת ממשיך להקשות על אבו מאזן ואינו רוצה בהצלחתו, משום שאם אבו מאזן יצליח, הציבור הפלשתיני יבוא אל ערפאת בטענות כיצד ב 40 שנות שלטונו לא הצליח להגיע לאותם הישגים.

ראש לשכת ראש הממשלה דב וייסגלס נועד בוושינגטון עם היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס בניסיון להגיע להבנות עם המימשל, כדי שיהיה אפשר להתחיל ביישום "מפת הדרכים".

גורמים מדיניים אמרו כי ארה"ב רוצה שישראל תצהיר הצהרה רשמית כי היא מקבלת עליה את כל המשתמע ממסמך "מפת הדרכים". אבו מאזן הציב עניין זה כתנאי לכך שהוא יתחיל לפעול נגד תשתיות הטרור.

ישראל דורשת כי עוד בטרם תודיע על קבלת המסמך יכניסו למפת הדרכים את הסתייגויותיה, ובראשן ההסתייגות בנושא רצון השיבה.

בביקורו האחרון של פאוול בישראל הזהיר אותו שר החוץ סילבן שלום כי אם מפת הדרכים בניסוחה הנוכחי תובא לאישור הממשלה, הדבר עלול להביא להקדמת הבחירות בישראל.

מטרת הפגישות של וייסגלס בוושינגטון היא למצוא נוסחה שתהיה מקובלת על האמריקנים ועל ישראל ושממנה יתפרש כי ישראל מסכימה למפת הדרכים, ובכך לרצות גם את דרישתו של אבו מאזן.

שלום ציין כי בפגישת שרון-אבו מאזן במוצ"ש, נקטו אבו מאזן ודחלאן גישה "מאוזנת ומתונה". לעומתם אבו עלא, יו"ר המועצה המחוקקת של הרש"פ, התנה כל הסכמה בכך שישראל תקבל את "מפת הדרכים".

בראיון לערוץ 7 אמר חבר הכנסת שאול יהלום מהמפד"ל, חבר ועדת החוץ והביטחון כי כשהסכימה ממשלת ישראל להיכנס למו"מ ויצרה קשר מחודש עם הרשות כל עוד ערפאת בתמונה, היא שגתה. הוא ציין כי העמדה הראשונית שהייתה מקובלת גם על העולם היא כי כל עוד הוא לא גורש או חוסל אין מה לעשות מלבד להדביר את הטרור באמצעים צבאיים.

יהלום הוסיף כי גם לשיטת מי שחושב שאכן יש ברשות הנהגה חדשה אזי שני המנהיגים, ערפאת ואבו מאזן, "רוקדים", למעשה, כלשונו, "על בלטה אחת". מי שאינו מכיר במצב זה אינו אלא נתון באשליה, וממנה צריך להתפכח מיד, כי לאמיתו של דבר אבו מאזן הוא כפילו של ערפאת, העטוי במסווה, וכי גם מי שרואה באבו מאזן "המושיע", הרי שהערבוביה הזאת בין שני המנהיגים גורמת לטרור. המפד"ל, מוסיף יהלום, אינה שוקלת לצאת מהממשלה, וזאת בשל החשש כי האלטרנטיבה לשהותה בה היא כניסתם של מצנע וסנה אליה.

לדבריו, המפד"ל מצד אחד משמיעה את התנגדותה למתרחש אבל במשרדים שעליהם היא חולשת היא דואגת להמשיך את העשייה. בין היתר מדובר בפעילותו של משרד השיכון בבניית בתים ביישובים. עוד ציין יהלום כי המפד"ל אינה מאפשרת למדינה פלשתינית לקום, וכי היא עושה זאת בדרך של מאבק מדיני וגם באמצעות קביעת עובדות בשטח. (ח)