הקרב על הבכורה
הקרב על הבכורה

1.

כוכבי ברית האחים המפורסמת, בנט ולפיד, ימצאו ודאי עניין בפרשת השבוע, פרשת "תולדות", שעוסקת בהרחבה ביחסי אחים. הפרשה מתארת את המתח בין יעקב ועשיו בקרב על הבכורה. שני התאומים האלה הם הבנים של יצחק ורבקה, אבל הם כל כך שונים שאפילו ברחם אינם מצליחים להסתדר זה לצד זה. יעקב עדין ותמים, בעוד עשיו אכזרי וערמומי. בסוף הפרשה, יעקב מקבל את ברכתו של אביו יצחק, אבל נאלץ להימלט מפני עשיו הכועס.

ובעצם, ספר בראשית כולו הוא ספר של מלחמות אחים: זה מתחיל כבר באחים הראשונים בעולם, קין והבל, שאחראים גם לרצח הראשון אי פעם. אחרי שהבל נרצח, מופיעים על בימת ההיסטוריה שני הבנים של אברהם אבינו, יצחק וישמעאל, וגם ביניהם שורר מתח רב. השבוע כאמור מתוארים בפירוט יעקב ועשיו, ובשבוע הבא נשמע גם על היחסים המורכבים בין שתי האחיות, רחל ולאה. וכל זה עוד כלום לעומת יוסף ואחיו, שמופיעים בהמשך ספר בראשית. הקנאה בין האחים מובילה אותם, כזכור, לזרוק את יוסף לבור, משם הוא נמכר להיות עבד מצרי. למעשה, כך מתחיל השעבוד של כל עם ישראל במצרים.

מהו התיקון ליחסי האחים המקולקלים האלה? התרופה לא מופיעה בספר בראשית אלא רק בספר שמות. שם פועלים לראשונה בצוותא, בשיתוף פעולה, שני אחים אכפתיים, משה ואהרון. בפרגון הדדי ובחלוקת תפקידים ביניהם מצליחים משה רבנו ואהרון הכהן לתקן את מה שקלקלו האחים בדורות הקודמים, ולהוביל ביחד, בלי אגו, את עם ישראל בחזרה ממצרים לארץ ישראל.

2.

ומיציאת מצרים למליאת הכנסת: ממשלת נתניהו הקודמת לא הפסידה בהצבעה אחת בכנסת. לטוב או לרע, רכיביה פעלו כמעט תמיד במקביל, קדימה, ולא זה נגד זה. אבל זה כבר מזמן לא כך. באנו לשנות. בימים האחרונים רכיבי הקואליציה דיברו אחד עם השני בעיקר דרך הכותרת הראשית של העיתון. בכל בוקר מפלגה אחרת הופתעה. לבני פרסמה שם פתאום רפורמת חקיקה, אחר כך איילת שקד ויריב לוין הכריזו על מתקפת חקיקה על בית המשפט, ואז בנט הודיע על חוק נגד שחרור אסירים, ולפיד שהתעצבן השיק לפתע בקול רעש גדול את ברית הזוגיות (אגב, לא דמיינתם. שר האוצר של מדינת ישראל באמת ביקש מכם השבוע לעשות סימן של לב בפייסבוק).

גם אם מציעי היוזמות אכן מאמינים בהן, קשה שלא להתרשם שמדובר באוסף של שליפות. הכול הרי נעשה בלי תיאום מוקדם עם שאר החברים, ולכן גם בלי סיכוי לקבל רוב בממשלה. סתם כי בא לי לדבר.

3.

המצב באופוזיציה, אגב, לא טוב יותר. בעבודה, אצל שלי ובוז'י, יש פריימריז, ובש"ס, אצל אלי ואריה – זה בלגן לא מאורגן. בהתחלה אמרו "לא יפה לדבר על זה לפני ההלוויה". אחר כך אמרו "לא לפני השבעה". עכשיו הכול בחוץ, למרות שיש מי שעוד אומר "לא לפני השלושים".

יום שני, שתיים עשרה בצהריים, משרדי ש"ס בהר החוצבים. ישיבת הסיעה השבועית נקבעה מחוץ לכנסת, אבל כל הצלמים רדפו אחרי ש"ס עד לכאן, לראות אם אלי ישי יגיע הפעם. הוא הגיע. הנגר שעיצב את שולחן העץ סביבו ישבו 11 הח"כים ודאי לא דמיין שבראשו יוכלו לשבת שלושה אנשים, אבל הם הצטופפו חזק. דרעי, אטיאס וישי בראש. ומאחוריהם, על הקיר – תמונה. מתוך רבבות התמונות שצולמו בחייו של הרב עובדיה יוסף דאגו בש"ס לתלות שם תמונה של הרב מברך בחום את דרעי.

כשאלה סידורי הישיבה וזו התמונה ברקע, אפשר להבין מה הסיכוי לפיוס, שלום ואחדות.

4.

יום שלישי, חמש וחצי, הטכניון בחיפה. טקס חגיגי לפתיחת השנה הראשונה של לימודי הנדסה ומדעים ברוסית. המוסד האקדמי החיפאי היוקרתי מציע לסטודנטים ללמוד שנה אחת ברוסית, תוך לימוד אינטנסיבי של עברית, ובשנה השנייה להשתלב בפקולטות הרגילות, יחד עם סטודנטים ישראלים. 22 סטודנטים מרוסיה החלו ללמוד השבוע בתכנית הזאת שנערכת בשיתוף ארגון "נתיב" ומשרד הקליטה. רובם זכאי עלייה שעתידים גם לעלות לישראל בהמשך. לאמריקנים הצעירים עושים פרויקט "תגלית" ולוקחים אותם למצדה כדי למשוך אותם אל הציונות והיהדות. את הרוסים מלמדים אלגברה ופיזיקה.

אני לא יודעת אם מישהו מבכירי הטכניון שם לב שהטקס הזה השבוע התקיים בדיוק 100 שנה אחרי "מלחמת השפות" בטכניון. ב-1913 סער כל היישוב העברי בישראל סביב שפת ההוראה בטכניון, שהיה המוסד האקדמי הראשון בישראל. ההנהלה החליטה ששפת ההוראה במוסד, וגם בבית הספר הריאלי שאמור היה לקום לידו, תהיה גרמנית. הנימוק היה מעשי. אי אפשר ללמד מדע בעברית, שאינה מפותחת מספיק. מכתב ראשון נגד ההחלטה נשלח עד מהרה על ידי פעילים, חלוצים ומורים. אחד העם התפטר מתפקידו בהנהלת הטכניון. אחר כך התכנסו אספות גדולות בכל רחבי הארץ, והנאומים הנרגשים שנישאו שם צוטטו מדי יום בעיתוני התקופה. המרי נגד לימודים בגרמנית בארץ ישראל הלך והפך לתנועת מחאה עממית נרחבת.

אספות וחרמות היו מקובלים עד אז ביישוב הישן, החרדי, אבל היישוב החדש מיהר לאמץ את השיטה. אליעזר בן יהודה וחבריו חתמו אז על מה שנראה היום כמו פשקעוויל של ממש: "זו התנקשות בנפש האומה העברית", נכתב באחת המודעות האלה, "אסון לאומי. לא ניתן להעבירנו על לשוננו כשם שלא ניתן שיעבירונו על דתנו. השפה העברית קדושה לנו". דעת הקהל אף דרשה ממורי הטכניון להתפטר לאלתר. "בוז לבוגדים", נכתב אז בשלטים נגד מורים ששיתפו פעולה עם מזימת הלימוד בגרמנית. עיתון "הצפירה" דיווח על אסיפת מורים עבריים שבה אמרו המשתתפים: "המתיוונים המודרנים מעלים חזיר על המזבח שלנו... זהו עגל במרכז היישוב העברי להחטיא את הרבים... האם בעד מתנה גרועה זו נמכור את נשמתנו?".

הקונגרס הציוני ה-11 שהתכנס באותם ימים עסק רבות בסוגיה, ובהמשך, המחאה הציבורית התפשטה אל מחוץ לגבולות הארץ ופגעה בגיוס התרומות לטכניון, עד שנאלצו להפסיק את בנייתו. לבסוף, ההנהלה נכנעה. העברית ניצחה.

"מעולם עוד לא הייתה תנועה כל כך חזקה בארץ, ומעולם עוד לא הראה היישוב החדש את כוחו להגן על ענייניו כמו בימים אלה", כתבו אנשי העלייה השנייה עם סיכום המאבק.

והנה השבוע בטקס חגיגי נפתח מסלול לימודים בטכניון בשפה זרה, רוסית, אבל זה קורה מהצד השני של ההיסטוריה: לא מנקודת מוצא גלותית מלמדים שם ברוסית אלא מתוך ביטחון עצמי, לא כדי להחליש את העברית אלא כדי לחזק יהודים מרוסיה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו