יו"ר הכנסת נשא את הדברים בכנס על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית שהתקיים בנוכחות נשיא המדינה ונשיא בית המשפט העליון אהרן ברק אליו פנה ישירות בנאומו.

בפתח דבריו, התיחס יו"ר הכנסת לביטול חוק של הכנסת שנעשה בבית משפט השלום בתל אביב לפני שבועות אחדים.

"לפני שבועות אחדים נשברו כל הכלים. המהפכה החוקתית אשר הוכרזה ע"י כבוד נשיא בית המשפט העליון לפני שנים אחדות היתה בפועל, אולי מבלי משים, אולי ללא כוונה כזו להפיכה שלטונית המסכנת כיום לדעתי את יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית.

בעוד הציבור טרוד במצב הבטחוני, הכלכלי, ובשאלות הבוערות שעל סדר היום הלאומי והאישי שלנו כישראלים.נפל דבר בישראל. אך מלבד הברנז'ה המשפטית נראה כי איש לא שם לב לכך.

שופט שלום הכריז על התבטלותו של חוק אשר חוקקה הכנסת. שופט שלום מכובד ככל שיהיה ,אחד מיני עשרות אולי מאות שופטים של בית המשפט דלמטה, זה המוגבל בסמכויותיו על פי דין החליט שאשר מגיעים הדברים לביטולו של חוק אשר נתקבל על ידי המחוקק, כאן, כביכול, אין כל הגבלה על סמכותו" [בימ"ש שלום הוא הערכאה הנמוכה ביותר- ח.ס.].

יו"ר הכנסת התיחס לבעיתיות העקרונית של ביטול חוקים של הכנסת על ידי בתי המשפט ואמר כי :

"אם הרי כך, למה לנו חוקים בכלל? לשם מה כל הטורח שבחקיקה בכלל? הבה נמנה לנו שופטים שישבו בשער העיר וידונו דין צדק, איש לפי הבנתו, לפי ערכי היסוד המקובלים עליו, לפי חינוכו, לפי מזגו, לפי אמונותיו האישיות.

האם אדוני נשיא בית המשפט העליון, האם כבוד נשיא המדינה, לא ברור גודל האבסורד?

התיתכן כך וודאות משפטית כלשהי? היכול אדם לכלכל את מעשיו בכל תחום, בין פלילי, בין אזרחי כאשר איננו יכול להסתמך עוד על אף דבר חקיקה האומר במפורש דברים?"

אח"כ התיחס יו"ר הכנסת לתדמיתה של הכנסת בעיני הציבור ובעיני הממסד המשפטי, תוך שהוא מטיח בציניות את מה שחושבים לדעתו בממסד המשפטי על הפוליטיקאים: "סבור הייתי לתומי כי בעיניהם אני ושכמותי פסולים לעדות, קל וחומר לחקיקה רק בשל אישיותינו הדלה והרעועה, אם לא לנקוט בלשון יותר חריפה, רק משום השחיתות האינהרנטית [מובנית] שבה אנו נגועים כמובן מעצם היותנו פוליטיקאים... נבחרי ציבור".

בשלב זה מיקד יו"ר הכנסת את חיצי ביקורתו וטען כי הבעיה נעוצה בכך שהממסד המשפטי איננו מכיר כלל בנחיצותה של הכנסת ובשיקול דעתו של העם הבוחר בה: "הנה מתברר היום שלא כך הדבר. מתברר שהבעיה איננה חבר כנסת פלוני או אלמוני או שר אלמוני. הבעיה איננה קרנם של הפוליטיקאים שירדה. הבעיה היא הכנסת עצמה... המחוקק עצמו. הבעיה היא שבקרב חלקים גדלים והולכים בממסד המשפטי והציבורי הכנסת פשוט מיותרת. כי הרי מה מבין חבר כנסת פשוט, פרימיטיבי כזה, לפעמים מושחת שכזה, בעניני חוקה וחוקתיות שברומו של עולם? מה מבין בכלל איזה פוליטיקאי בחקיקה? ובכלל.. מה מבינים 120 הנודניקים האלה שנבחרו על ידי איזה המון נבער?!".

ח"ריבלין פנה באופן ישיר לשופט ברק שישב מולו ואמר "תפתח אדוני כל עיתון ותראה – הכנסת הלא מוצגת במקרה הטוב כמשכנם הלא-רלוונטי של 120 פוליטיקאים בלתי-כשירים בעליל, שאין להם מושג מה המדינה צריכה. הכנסת הרי תמיד מוצגת כמכשול, כעיכוב מטריד. תמיד אמרתי שבית המשפט העליון, בהתפשטותו לתחומים לא לו, בהתערבותו בסוגיות שבהן אין לו ואסור שתהיה לו כל סמכות, יכרות בסופו של דבר את הענף שעליו הוא יושב ויזעזע את העץ כולו".

יו"ר הכנסת קרא לכנסת לקום ולהגן על מעמדה: "על הכנסת לקום ולעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מידי. על הכנסת לשוב וליטול לידיה את ההגה שניתן לה מידי העם מכוחה של השיטה הדמוקרטית ולהעמיד במקומם את הגורמים המנסים לקנות להם אחיזה בהגה, אפילו אם מדובר בבית המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט".

נשיא בית המשפט העליון ברק הגיב בנאומו להאשמותיו של יו"ר הכנסת וטען כי: "ביטול חוק שנוגד את חוקי היסוד ופוגע בזכויות אדם, איננו פועל בניגוד לדמוקרטיה אלא מגשים אותה במלואה"

השופט ברק ציין כי: "זהו ביטוי לזכויות אדם אם הרוב נוטל שלא כדין זכויות מהמיעוט" ברק הביא דוגמא מהשואה שעברה על העם היהודי ואמר כי היא מלמדת ש"יש צורך בביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק".


שר המשפטים יוסף לפיד אמר כי מדובר ב"קריאת תגר על המערכת המשפטית" לדבריו, זו היתה "התערבות גסה של בית המחוקקים במערכת המשפטית ופגיעה בהפרדת הרשויות". השר לפיד העלה נימוק אפשרי לדברי יו"ר הכנסת ואמר כי הם התקפה שבאה לטשטש את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותה של חברת הכנסת נעמי בלומנטל.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ מיכאל איתן אומר כי הוא "מברך את יו"ר הכנסת על התייצבותו בחזית המגננה הפרלמנטרית, שנועדה למנוע את הקטנת השפעתה של הכנסת במסגרת מדיניות האקטיביזם השיפוטי שמוביל בית המשפט העליון. צריך להצדיע ליו"ר הכנסת על דבריו האמיצים"

ח"כ איתן התקומם על ההשוואה שעשה השופט ברק לשואה: " מה אנחנו הרייכסטאג הגרמני פה? האם אנחנו מאיימים על הדמוקרטיה כמו הרייכסטאג הגרמני? יש ויכוח וצריך לנהל אותו" (ח).