כותב שורות אלה שימש 25 שנים כמנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר. מאוחר יותר שרתתי שלוש שנים כאזרח עובד צה"ל במדור שילוב חרדים באכ"א כמקים וראש פרויקט "שוחר טוב" להפניית נוער חרדי בגיל התיכון, שנשר מהישיבות הקטנות, להכשרה טכנולוגית ושירות מלא בצבא.
במסגרת זו הייתי שותף להרבה דיונים ופעילויות לשילוב החרדים בצה"ל, ובעיקר ראיתי את הליך בניית האמון בין רבים מהרבנים לצה"ל בניצוחו של הרב ראב"ד, רב חיל האויר דאז. בתחילת דרכי היו כ-50 תלמידים ברשת "עמל" שהיתה פורצת הדרך. לאחר שלש שנים, עם סיום תפקידי, הגענו ל-850 תלמידים שכולם מבתים חרדיים.
לצערי, שיתוף הפעולה בין הרבנים החרדיים נפגע קשות בעיקר מאז הדחתו של הרב ראב"ד וגם הפסקת עבודתי. מפלס החרדה של החרדים מצה"ל שהיה בירידה מתמדת שב ועלה כמעט על כל גדותיו.
אני עוקב ככל יכולתי אחרי הפעילות בקשר לחוק הגיוס החדש. נפגשנו, הרב ראב"ד ואני, עם איילת שקד ולא היה לזה המשך מצידה. ועדות פרי ושקד לא מצאו לנכון ללמוד מהידע והניסיון שלנו. מאידך, הן עמוסות במעורבות של מכונים ועמותות שיחסם ללומדי התורה בפרט, ולקיום מצוות בכלל, ידוע. הפרופסורים והפעילים מטעמם שמופיעים בועדות מתגאים בכך שהם חקרו את הציבור החרדי, משל היו מסתננים מאפריקה או יצור זואולוגי שאין לו פה.
כמו כן, לא אדון כאן על דרך ההתנהלות של הצבא בכלל, ושל אכ"א בפרט, בשילוב החרדים. כולנו מצווים בכבודו של צה"ל (כולל הפסקת עבודתי...) ומשכך ראוי שהדברים ייאמרו בפורום ראוי.
בעוונותי, לא זכיתי להבין את הדחייה המוצעת בחוק לארבע שנים. האם הבטחון, הכלכלה והשינויים הדינמיים בחברה החרדית יעמדו מלכת ארבע שנים. זה בזבוז משווע כפי שיובהר להלן. ובכלל, החוק שאמור לצאת תחת ידי ועדת שקד יביא למריבה ציבורית גדולה ויגרום להנהגה החרדית להקצין את עמדותיה שאת ניצניה אנחנו רואים כבר היום.
אני מציע בהמשך קוי פעולה לשילוב חרדים שהמופקדים על כך יכולים להלבישם במחלצות של חוק. לפי העקרונות הבאים:
א. הצורך הלאומי – המשותף לכל המגזרים - לאפשר השתלבות מהירה ומוקדמת של הציבור החרדי בכל מערכות החיים אשר יציאתו לתעסוקה יכולה להביא לצמיחה כלכלית מואצת.
ב. האיזון הנדרש בין היכולת המוגבלת של הצבא לגייס מספר רב של חרדים לבין הצרכים הגדלים והולכים של הצבא ברבים מהמערכים הטכנולוגיים שלו.
ג. ערך לימוד התורה הקדוש לציבור הדתי והחרדי.
ד. החשיבות הגדולה של עצירת הקרע המעמיק והולך בעם.
ה. מיצוי הנושרים מהישיבות שניתן לגייס אותם בפעילות נכונה (ראה להלן) ולהגיע תוך זמן קצר ל-1500 בחורים (ולא אברכים שהם מרבית הגיוס כיום) ומעלה בשנה.
ז. הלקחים שהופקו במשך השנים האחרונות משילוב החרדים בצבא.
ומכאן להצעה שלי - מעין חוק - המתווה קווי פעולה בצרוף ההסברים הנדרשים:
א. תוקם ועדה בינמשרדית (צה"ל, האוצר, הפנים, החינוך, התמ"ת והרווחה) למסלול "שוחר טוב" לקליטת נוער מהמגזר החרדי שנשר מהישיבות הקטנות בכיתות ט'-י' להכשרה טכנולוגית בשיתוף הרשתות (עמל, אמי"ת ואורט) ומוסדות חרדיים פנימיתיים ליום לימודים ארוך ולאחריו שירות מלא בצה"ל. זה יביא לגיוס מדי שנה של 1000 נערים ומעלה (הפוטנציאל הרבה יותר גדול ) מבתים חרדיים למערך הטכני המשווע לכח אדם. כמו כן יהוה את הפוטנציאל לנח"ל החרדי וגם יתרום לחסר הגדל בתחום ההכשרה הטכנולוגית בגיל התיכון.
ב. יועמק המעקב אחרי בוגרי ישיבות קטנות בגיל 17 שאינם ממשיכים ללמוד בישיבות גבוהות. יוקם עבורם מסלול להכשרה טכנולוגית בן שנתיים ולאחריו שירות מלא או שיופנו לגיוס רגיל בעיקר לנח"ל החרדי. אגף קידום הנוער במשרד החינוך יתומרץ גם עבור התלמידים שיפנה להכשרה טכנולוגית.
ב. הנח"ל החרדי ימשיך באותה מתכונת.
ג. הצערת גיל הגיוס והפטור:
1. גיל הגיוס למסלולי השח"ר (שאינו קרבי) והשירות האזרחי יוצער לגיל 20 מגיל 22 הקיים היום, ויפתח לבחורים. משך השירות לבחורים במסלול השח"ר לגילאים אלה יהיה 30 חודש ויכלול לאחר תקופת הכשרה ביצוע תורנויות ושמירות.
גיוס בחורים – במקום אברכים - יביא להפחתה דרסטית של מס' מקבלי תשלומי משפחה. יש הרבה פניות של בחורים להתגייס לשח"ר והם כיום מסורבים. עלות אברך כשני שליש מזו של קצין וכאשר מדברים על קיצוץ של 4000 תקני קבע אז מה ההגיון להוציא כסף על אברכים.
2. הורדת גיל הפטור מצה"ל לכלל האוכלוסיה לגיל 23. בהמשך תיבחן הורדה עד לגיל 21.
כיום עומד גיל הפטור על 28 שנים, ועדת שקד מדברת על גיל 26. זו כליאה של רבים בישיבות, ומניעתם מתעסוקה. יש להוריד את הגיל ל-23 ולאחר שלש שנים לבחון הורדת הגיל עד ל- 21. הורדת הגיל תהיה לכלל הציבור. הצבא מגייס כיום מעטים מאד לשירות מלא בגילאים אלה.
ד. תקציב הישיבות (פר-ראש) יקטן לפי הקיטון הצפוי במס' התלמידים. יוגבר הפיקוח - כולל ההליך הפלילי - על רשימות התלמידים הנמסרות לאגף הישיבות.
ה. ישודרג הטיפול בשילוב חרדים בצה"ל מאכ"א לסגן הרמטכ"ל כדי להטמיע מכוחו את עקרונות שילובם ביחידות השונות עקב הצורך הבסיסי להשיב את האמון – שלצערינו אבד -בין הרבנים לצה"ל.
ו. ועד הישיבות ימשיך במלאכתו בטיפול בדחויי הגיוס. יוקם גוף נוסף שיחבר את הצבא עם הרבנים ונציגיהם, ויפעל לאיתור הנושרים.
ז. יועמק הטיפול בתעסוקת חרדים תוך מתן כלים – חוקיים בעיקר – להתמודד עם הקשיים בשילובם.
ח. תורחב מערכת הסיוע ללומדים באקדמיה למי שהיו במעמד תורתו אומנותו (כולל בני הציונות הדתית).
ט. תוך שלש שנים מתחילת התהליך יבחן הצורך בהעמדת מכסות לישיבות.
אלו ראשי הפרקים של הצעתי, שהיא ישימה והיא מיידית. היא תביא לגידול משמעותי בגיוס בחורים מבתים חרדיים. הפסקת "כליאת" האברכים בישיבות תפנה רבים מאד הרוצים בכך לתעסוקה מבורכת שתביא תרומה משמעותית לצמיחה הכלכלית המיוחלת.
מעל לכל, היא תמנע מתחים קשים בעם שהחוק המוצע כיום לא מביא להם מזור. אני מקוה שלחברי ועדת שקד תהיה הפתיחות הנדרשת לדון בדברים דלעיל. והעיקר: זו הצעה שתביא לגיוס חרדים גדל והולך ותמנע קרע בעם שמביאה עלינו ועדת שקד.