לאמריקאים יש שבויים בידי הטליבאן ואל-קאיידה. אבל לאמריקאים יש כלל ברזל: לעולם אין מנהלים מו"מ עם כנופיות טרור.
האמריקאים כבשו שטחים הנפרשים על אלפי ק"מ, מידי המקסיקנים, מידי האינדיאנים, תוך דחיקת עמים שונים. אבל לאמריקאים יש כלל ברזל: הם לא מנהלים מו"מ על גרגר מאמריקה הקדושה.
ועוד כלל ברזל לאמריקאים: לעולם לא ישוחרר אסיר בטחוני או אפילו פלילי טרם שסיים לרצות את עונשו. ברנרד מיידוף המפורסם שהורשע בהונאת ענק לא ישוחרר יום אחד לפני שיחלפו 150 השנים שנגזרו עליו בכלא.
אם כן, מנין שואב ג'ון קרי המתיימר להיות מוסרי וערכי, את הכוח לדרוש מישראל פעם אחר פעם לפעול באופן ההפוך מכל מה שהוא בעצמו מאמין ומייצג?
מנין יש לקרי את החוצפה לבוא לכאן פעם אחר פעם ממדינתו המשתרעת על אלפי ק"מ וללחוץ על ישראל שוב ושוב לחזור לגבולות המותניים בנות ה-13 ק"מ, אלו ששר החוץ אבא אבן כינה גבולות אוושויץ?
אין זה אלא מכיון שג'ון קרי יודע שבישראל פועלים כללי חמאה. אין כללי ברזל.
כאן יש פוליטיקאים מצויינים, אבל אין מנהיגים, אין הנהגה, אין חזון, אין דרך. על הכל אפשר לדבר ובהכל אפשר לסחור. אין אפילו מנהיג אחד, שר אחד שיקום ויאמר: די!
איפה הימים שהיו כאן בן-גוריון, שמיר וגולדה שעמדו על שלהם?
וכה אמר אתמול בראיון לאל-ערביה, שר החוץ האמריקני לשעבר, הנרי קיסנ'גר: ''בנימין נתניהו הוא רוה"מ החלש ביותר שידעה ישראל אי-פעם. כדי להסתיר את החולשה והפחד הוא נהפך לדמגוג גדול".