אריק הוא מפקדי לפני 40 שנה בהיותי מ"כ וכקצין בסיירת שקד תחת פיקודו של תא"ל אמציה חן (פצי).
שנתיים תמימות אריק הושיב אותנו לגור בלב רצועת עזה כדי לחסל 1500 מחבלים. תידרך לפני ואחרי המבצעים. היה איש מעשה. איש ביצוע. ידע לקרוא מפה.
בניגוד להוראות, הנחית אריק מסוק תחת אש מצרית כדי להציל אותי בפציעתי הקשה בקרב במלחמת יום הכיפורים. אני חב לו את חיי.
שימשתי עוזרו להתיישבות בהיותו שר חקלאות ואח"כ כשר שיכון בממשלת שמיר עם בוא גל העלייה הענק מרוסיה.
התחלקנו: אני בניתי עם 3 עוזריי, זמביש משה מרחביה ואורי אריאל, כ-60,000 יח"ד במזרח ירושלים, ביש"ע ובגולן ואריק כ-60,000 בבאר שבע, עפולה נצרת ועוד.
בס"ד שילשנו כך את מספר היהודים תושבי מזרח ירושלים, יש"ע, והגולן.
אריק היה לי כמו אבא, הייתי הקרוב ביותר אליו והיה הקרוב ביותר אלי. אריק היה איש של מהפכות, עם כוחות של בולדוזר לטב ולמוטב. ביתו היה ביתי. ביתי היה ביתו. בילה עמי תקופות ארוכות יותר משבילה עם משפחתו.
מיד לאחר שבניתי עבורו אצל נתניהו בתשנ"ו (96') את תיק התשתיות, הוא החליט אסטרטגית להתנתק מאתנו.
אריק נגרר אחרי חבר-מרעיו-יועציו-בניו, להיפרד מההתיישבות כדי להגיע לכס ראשות הממשלה.
תמיד הפצרתי בו: תתרחק מוייסגלס ושכמותו, הם משחיתים אותך, מקלקלים והורסים אותך. לא הצלחתי לעמוד מול המשיכה שלו אליהם. עומרי חסם את ההגעה שלנו אליו. גם לא התאמצתי יותר להגיע אליו, גם לא כשנאבקנו על ערוץ 7.
לאחר שהכריז על הריסת חבל קטיף וצפון השומרון יצא פעם מלשכת ראש הממשלה והבחין בי. לפתע סטה ממסלולו כשכל הפמליה שעוטפת אותו משתרכת אחריו והתחיל להסביר לי: "תבין כצל'ה, יש אילוצים".
לאחר הקשבה ארוכה, אמרתי לו: "אריק, עברנו את פרעה, נעבור גם אותך". הוא הסתכל עלי וחייך.
אריק לא הסביר איך אמר "דין נצרים כדין תל אביב" ואח"כ עולל מה שעולל. אריק תמיד שאל אותי במשך השנים כשהיינו הרבה ביחד: "כצל'ה, איך זה שאתה כל כך אוהב אותי ולא מאמין לאף מילה אחת שלי?".
במרוצת ההיסטוריה לא יישכח לו הפרק האחרון של חייו, כפשעים כנגד העם היהודי, הריסת בתים, הריסת יישובים ושרפת בתי כנסיות. לא היה כדבר הזה בהיסטוריה שיהודים עשו כזאת.
עם זאת, אריק הציל את חיי ואני אוהב אותו עד היום הזה.