לכל אחד יש את האריק שלו. יש מי שרחק ממנו ויש שחסה בצילו . יש את הלוחמים שחבים לו את חייהם. ויש את אלו שגורשו מבתיהם. ויש כאלו שהם גם שניהם.
יש את אלו שיאמרו פלגי מים לב מלך ביד ה' . ויש שיאמרו שזה היה חילול ה'. יש ויאמרו שעשה מה שעשה כי הוא הרגיש שליחות. ויש ששאלו האם לעת כזאת הגעת למלכות. עטור תהילה מגבורי ישראל עשוי ללא חת. יסד את יחידת המאה ואחת. והחזקנו לו על זה טובה לא רק פעם אחת. היה לוחם משחר נעוריו. ולא את הכל אפשר לעלות על הכתב. דרך חשיבה מאתגרת היתה לאיש. לא היה השכן המצוי שמעבר לכביש.
אצל האריק האמיתי לא נמצאו אימרות רדודות. וכמו כולם חווה עליות ומורדות. באותה תקופה של חוסר כוון ועומק הבנה. מצא את עצמו משתתף בפעולות של ה"הגנה". המדינה היתה אז בחיתוליה. וגם הוא נתפס לצורת המחשבה והיתוליה. היתה לו צורת חשיבה וסגנון. ואיך נבוא חשבון על מה שקרה ב"סזון".
במלחמת השחרור, בסיני , ב"ששת הימים" ובמלחמת כיפור. הפך לגיבור אגדתי ולספר שבו הוא הסיפור. איש עם הרבה אומץ ותעוזה. בכל המלחמות ומול הטרור מעזה. היה נופח רוח חיה על כל סביבותיו. משרה בטחון על כל יחידותיו. ולא תמיד ירדו חבריו לעומק מחשבותיו.
יש מחברינו הותיקים שיזכרו את הקרב על משטרת לטרון. בו כמעט החזירו את אריק בתוך ארון. יש ויזכרו אותו מהקרב שהתחיל ונגמר. במעבר המיתלה בתוככי המדבר. יש את שנלחמו עמו בפעולת התגמול בכונתילה. ויש שהיו במרחבי סיני, באום כתף ואבו עגילה. אמר מה שהתכוון והתכוון מה שאמר. הוא היה זה שצלח את התעלה מצפון לאגם המר. גם כמפקד צנחנים וגם כמפקד אוגדת שריון. כמהו למצוא היחס הוא אחד למליון. אחד הוא היה יחיד ומיוחד. גם בקילומטר המאה ואחד. כן, הדור שבא אחרינו אינו מבין רמזים. הכל חייב פירוש רזים או רזי דרזים. עוד ילמדו דורי דורות. את פעולות התגמול והחדירות. היה בכל שלבי המאבק והתקומה. היה לצה"ל לסמל ולדוגמא.
כאלוף פיקוד כשר בטחון וכראש ממשלה . דרכו זהרה ויש שהיא גם בדרכה כשלה. הן מעריציו והן מבקריו כינוהו "הבולדוזר". לב רחב היה לו וגם היה עוזר. פרץ את דרכו ולא עצר באדום. וגם ראינו כשלא עצר בכתום. כפי שכבר נאמר היה לפלא ולחידה. כשרון נדיר שלא ניתן למדידה. מצד אחד מדוד ופועל מתוך ישוב הדעת. מצד שני הרפתקן על קצה האיבוד לדעת. מחד איש כלבבי, רעי להתרועע ולספר בדיחה. ומאידך מסוגר, פנים חתומות וארשת מתוחה.
הרבה תשבחות ותהילות נקשרו לשמו בחייו וגם אחרי פטירתו. מי שהכירו ידע שנדירים הם אנשי הקומה כדוגמתו. תרם ממרצו בעיתות שלום כבעיתות מלחמה. גם בתפקידיו הלאומיים וכעובד אדמה. הכרנו אותו לטוב ולרע. הרבה פעמים בשיטת האיפכא מסתברא. השתתף במבצעים חשובים מלאי הוד וגבורה. לחם את אויבי העם והשיב מלחמה שערה. הוציא בשדה הקרב את חרבו מתערה. והשיבה לנדנה רק שהמערכה הוכרעה. עבד ברצינות נדירה וללא לאות. בתפקידו כשר התשתיות או כשר החקלאות. גם במלחמות הפנים וגם במלחמות החוץ.
כשר השיכון או גם כשר החוץ. היתה לו את התעוזה והתבונה. והוסיף עוד דפי זהב לתולדות המדינה. והנה חשבנו שמחלתו תעלה ארוכה. אבל יצא וזאת היתה פרידה ארוכה. לאחר שמונת שנות פרידה מהמצביא הדגול. נקברה האגדה וגם החידה שלא ידעה גבול. איש חשוב ,מוכשר מיוחד היה אריאל . מקומו שמור לו בין גבורי ישראל. והשאר, כמו שנאמר, יסופר בתולדות ישראל.
למשפחת שרון שלוחה כוס התנחומים. ולנו יושבי ציון לא נותר אלא לשאת תפילה לבורא עולמים. שיחון אותנו לפליטת עולמים ובארץ ישראל ובבנין ירושלים השלימות נראה ניחומים. בבוא גואל לציון במהרה ונשוב לציון ברינה כפדויים.