בעת כתיבת שורות אלו, שופטי בג"ץ טרם פרסמו את נימוקיהם להוצאת צו הביניים המפסיק את תקצובם של בחורי ישיבות בין הגילים 18‑20. בהחלטה הקצרה הם גם לא הבטיחו לפרסם מאוחר יותר נימוקים מפורטים להחלטת הרוב ולדעת היחיד המסקרנת של השופט ניל הנדל. כתיבת פרשנות להחלטה היא על כן בעייתית. אבל יותר מכך, היא לא ממש חשובה. זאת מכיוון שכל עוד המדינה לא תשלים הליך חקיקה מסודר בעניין גיוס החרדים, ההרכב המורחב של תשעת השופטים ימשיך לצעוד במסלול ברור שלא ישמח את גפני או את ליצמן.

הרעש הפוליטי משכיח את העובדה שכל הסוגיות הנפיצות של יחסי החרדים ומדינת ישראל ממשיכות להתקדם במסלול משפטי, שלא מותיר לאתוס החרדי כל סיכוי. כל המערכות החשובות בנושא: הגיוס, לימודי הליב"ה, הקבלה הסלקטיבית לסמינרים - החלו כולן בבתי המשפט כשליצמן היה סגן שר אצל נתניהו וגפני היה המלך הבלתי מעורער של ועדת הכספים. בכל הגזרות הללו מצבם המשפטי של החרדים היה בכי רע. אף ראש ממשלה ישראלי לא העז עד היום לשנות את החוק ולפטור את החרדים מלימודי ליב"ה. אין היום שום דרך משפטית להגן על אפליה על רקע עדתי בקבלה למוסדות חינוך, גם לא באמצעות חקיקה. ואת עקרון השוויון החילו שופטי בג"ץ על גיוס חרדים לפני יותר מ‑15 שנים, עוד לפני שאבא של יאיר לפיד חשב על הסבה מקצועית מהתקשורת לפוליטיקה.

התוצאות המשפטיות של כל המאבקים הללו ידועות מראש, וכל מה שנותר לפוליטיקאים החרדים לעשות, והם עשו זאת בכישרון רב, הוא למשוך זמן. אם הם היו היום בקואליציה הם היו עושים זאת ביתר קלות. הם מצליחים לעשות זאת גם היום מספסלי האופוזיציה. אם ג'ון קרי יצליח לגרש את הבית היהודי מהקואליציה הם יזכו מחדש בכמה תיקים, בסימפתיה של לבני ולפיד ובעוד מספר חודשים של התחמקות מהכרעה. אבל בכל מקרה, בסופו של יום, הם יפסידו בבית המשפט.

תעודה חכמה, אבטחה טיפשה

אם עדיין לא רצתם להנפיק תעודת זהות חכמה, אם טרם הפקדתם בידיו של משרד הפנים מאפיינים ביומטריים שיאפשרו לו להחזיק במאגר נתונים גם את טביעות האצבעות שלכם ואת תווי הפנים, אולי טוב שתמתינו מעט עם העניין. השבוע הורשע בהסכם טיעון שלום ביליק, איש מחשבים מבית שמש, בפרשה חסרת תקדים בהיקפה של פגיעה בפרטיות. את החקירה ואת התיק ניהלה רמו"ט, הרשות למידע וטכנולוגיה, המופקדת על פיקוח על מאגרי הידע בישראל.

ביליק עבד בחברת תוכנה שסיפקה שירותים למספר גופים ממשלתיים. בין השאר הוא עבד בתחזוקת תוכנת אֶגרון של משרד הפנים, המחזיקה את כל המידע הבסיסי על כל אזרחי מדינת ישראל, חיים ומתים גם יחד. יום אחד הוא פשוט הוריד את האגרון בלא רשות מהמחשב הממשלתי והתקין בביתו. כמה חודשים מאוחר יותר התבקש ביליק לטייב מאגר תורמים של ישיבה בירושלים. כדי לשכלל את המאגר הישיבתי הוא התקין את התוכנה הממשלתית על מחשבים שם. את עבודתו הוא הציג בפני איש המחשבים של הישיבה. האחרון לא טמן ידו בצלחת. הוא העביר את המאגר הממשלתי לפורמט של תוכנת Access הפופולרית של מיקרוספט, ויצר ממשק משתמש ידידותי לביצוע שאילתות לשליפת נתונים שיתאים לכל מחשב ביתי. הוא צרב את הכול על כמה דיסקים ופתח גמ"ח למקורבים חובבי מידע, להם חילק את המאגר חינם אין כסף.

אחד מהם היה ידידו, מתלמידי אותה ישיבה ירושלמית. הוא כבר הבין שידע שווה כוח וגם כמה גרושים, ותמורת 2,000 שקלים מכר את המאגר לטכנאי מחשבים בעל עסק למערכות מידע. הלה הבין את הפוטנציאל המסחרי הטמון בתוכנה הגנובה, והפך את העניין לעסק ממש. הוא שכלל את התוכנה הממשלתית, מיזג אליה מאגרי מידע נוספים והציע שירות לשליפת מידע למבחר לקוחות תמורת מאה עד מאה וחמישים שקלים לשאילתא בודדת. כמה עשרות לקוחות שהתעקשו לקבל את המאגר כולו נאלצו להיפרד מסכומים משמעותיים שהגיעו לעתים לכמה אלפי שקלים. אחד מהם היה מתכנת חובב שבתורו מכר את התוכנה לאחרים, לא לפני שהגן עליה בסיסמה שלא תאפשר לאחרים לעשות בדיוק את אותו הדבר. אלא שהסיסמה לא עצרה בפני מתכנת אלמוני אחר לפרוץ את התוכנה, לשכפל אותה ולמסור אותה למספר אנשים, ביניהם לצעיר שהעלה אותה למספר שרתים בארץ ובחו"ל ואפשר להמוני בית ישראל לחלוק אלו עם אלו את פרטיהם האישיים.

כמעט כל שרשרת המסירה שמנינו כבר הורשעה לפני חודשים, והעונשים שהוטלו עליה נעו בין עבודות שירות לעשרה חודשי מאסר בפועל. ביליק יקבל כנראה עונש משמעותי הרבה יותר. בין השאר כי אגרון הוא אולי המאגר הרחב ביותר שהוא גנב, אבל לא היחיד ולא הרגיש ביותר. הוא למשל השאיל מהמשרד לביטחון פנים מאגר ובו פרטיהם האישיים של 13,984 עובדי שירות בתי הסוהר. בביתו הוא החזיק מבחר מאגרים רגישים של משרד הרווחה הנוגעים לאימוץ, כמו מאגר שבו מרוכזים נתונים הנוגעים למאות רבות של נשים שמבקשות למסור את ילדיהן לאימוץ, ומאגר ובו פרטים מלאים על אלפי בגירים שאומצו בעבר.

אפשר רק לדמיין מה היה יכול לעשות בכל המידע הזה אדם בעל כוונות זדון. וביליק, למרבה המזל, הוא לא אחד כזה.

כבשת הרש בביטוח הלאומי

שופטי בית המשפט המחוזי, אנשי כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ופקידי המוסד לביטוח הלאומי (המל"ל) מרוויחים יותר מדי כסף. אחרת קשה להסביר את התנהלותם בתיק פשיטת רגל שהגיע השבוע לפתחו של בית המשפט העליון. החוק קובע כי פשיטת רגל מגנה על החייב כמעט מכל חובותיו. אחד החובות יוצאי הדופן שפושט הרגל אמור להמשיך ולשלם כסדרם הוא חוב מזונות. חוק אחר קובע כי כאשר המל"ל מפצה אישה וילדים שלא מקבלים מזונות שנפסקו להם, הרי הוא מקבל את כל כלי הגבייה שעמדו לרשותם. התוצאה המשפטית היא כי המל"ל יכול לגבות במלואן את חובות המזונות גם מפושט רגל, על ריביותיהן, אלא אם החליט בית המשפט כי מדובר במקרה יוצא דופן.

פושט רגל שנותר חייב למל"ל כחמישים אלף שקלים על חוב מזונות ישן, ביקש משופטת בית המשפט המחוזי אסתר נחליאל חיאט להתחשב בנסיבותיו הקשות ולפטור אותו מתשלום החוב. אנשי המל"ל השיבו לבית המשפט כי למרות שמצבו של האיש בכי רע הם לא מוכנים לוותר על החוב, אך לפנים משורת הדין הם יגבו ממנו בכל חודש רק עשרה אחוזים מסכום הכנסתו נטו. השופטת קיבלה את עמדתם של אנשי המל"ל לאחר שהכנ"ר הודיע לבית המשפט כי מבחינתו הסדר התשלומים שהציע הביטוח הלאומי "מבטא איזון ראוי וסביר בנסיבות העניין".

ונסיבות העניין הן כי מדובר באדם בן שישים ושתיים שחולה מאוד כבר שנים רבות, בעל מאה אחוזי נכות. הוא התגרש מאשתו הראשונה לפני יותר משלושים שנה. הבן, אשר לו יועדו אז כספי המזונות, הוא היום בן שלושים וארבע. מאשתו השנייה הוא התאלמן בנסיבות טרגיות. מאז הוא שבר כלי, מתגורר בדיור ציבורי עלוב ומתקיים בקושי רב מקצבת נכות של 2,600 שקלים. לאחר קיזוז של ביטוח בריאות נותרים לו לקיומו 2,497 שקלים. אנשי המל"ל ביקשו עתה, בהתחשב בנסיבות כמובן, לגבות ממנו בכל חודש רק 250 שקלים. בהתחשב בהצמדה של סכום החוב כולו, מדובר בקיזוז שיימשך עד סוף ימיו.

למרבה המזל, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית הבין כי בשביל אדם כזה 250 שקלים אינם התקציב החודשי של חוג פילאטיס אלא יכולים להיות עניין של להיות ולחדול, ופטר אותו מהחוב. הביטוח הלאומי, יש לקוות, ישרוד.

משפט עברי בקליניקה

במסגרת הקליניקות לסיוע משפטי של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן פועלת קליניקה ייחודית העוסקת במשפט העברי. הקליניקה, בראשותם של ד"ר יעקב חבה ועו"ד שפרה מישלוב, החלה בשיתופי פעולה עם מועצות דתיות, אשר במסגרתם יוכלו אזרחים לקבל במועצות הדתיות ייעוץ משפטי חינם על ידי הסטודנטים המתמחים בקליניקה. לייעוץ יידרשו מן הסתם בעלי דין שכבר חתמו על שטרי בוררות ומבקשים לייצג את עצמם באופן טוב יותר בבתי הדין לממונות. אך הייעוץ החינמי יוכל גם להתאים למי שרוצים לתבוע תביעה כספית ונרתעים מלפנות לדין תורה בגלל חוסר יכולת להעריך את סיכויי התביעה על פי מסורת משפטית שאינה מוכרת להם מספיק. גם מי שקיבלו הזמנה לדין תורה וחוששים להיענות לה יוכלו להפיג חששות על ידי השירות החדש. הבורות, אשר מביאה דתיים ומסורתיים רבים לסרב להגיע כנתבעים גם אל בתי הדין המשובחים יותר, יכולה להתפוגג בשעה קלה של ייעוץ משפטי רלוונטי.

אבל גם אם כרגע אתם חיים בשלום עם כולם, תוכלו להפיק תועלת מהשירות החדש. שהרי מי שלא שוכר דירה הוא אולי משכיר דירה. ואם לא, הוא חותם על הסכם העסקה או על חוזה הלוואה. בכל המקרים הללו היוועצות מוקדמת, בניית חוזה הוגן בהתאם למשפט ההלכה והכנסת סעיף בוררות המסמיך בית דין בעל שם טוב להכריע בעת משבר, יכולים לחסוך בעתיד הליכים מסובכים ויקרים בבית משפט אזרחי.

כרגע השירות מוצע בשתיים מהמועצות הדתיות הגובלות באוניברסיטה - קריית אונו וגבעת שמואל. בקליניקה מקווים כי בעתיד הקרוב יורחב השירות למועצות דתיות נוספות ברחבי הארץ.