בעת שמֵחברה וידידה מצופה שתעמוד לצדנו בעקרונותינו המוסריים הבסיסיים ביותר, ותחת זאת היא דורשת לפעול כנגד כל מדרג מוסר בסיסי באמות המידה שלה עצמה, נדרש ממנהיג בישראל חוסן של גבורה מיוחד.
כשמנהיג בישראל בא לפני עמו ומציג לפניו את משנתו, העם נותן בו אמון על סמך מה שהציג והוא משליך עליו יהבו כי ייצג אותו במהלכים קשים ובצוקות העתים אשר פוקדים את האומה מעת לעת. למורת רוחו של העם בישראל, כבר שנים הוא נכווה במנהיגים שאינם עומדים בערכים ובעקרונות שהעמידו לעצמם בקול רעש גדול ושבגינם קיבלו את אמון העם.
סדרות שחרורי המרצחים באים על רקע זה. פה הוטלה משימת ההנהגה בישראל על מי שהיה גדול הנואמים ומן המשובחים שבמחברי המשנה הסדורה נגד עסקאות בלתי מוסריות בוטות שכאלה ושהשכיל להסביר נכוחה, ושהתריע מעוצמות הסכנה לעתידה של המדינה, בהיגיון ובהנמקה. אומה שעומדת על דעתה ומכבדת את ערכיה שהנחילו לה מורשתה ההיסטורית וגיבורי הרוח והחיל שלה לדורותיהם, משכילה להעמיד לעמה גבולות ברורים ולעמוד בהם.
והנה עומד מנהיג בישראל שנבחר על סמך עקרונות שהציג, ומבטיח פעם אחר פעם, בראשונה, בשנייה ובשלישית, בכל פעם מחדש, שיעמוד בגבולות שבעצמו הציב.
איך העולם מסתכל עלינו? נשיא ארה"ב אובמה, ליברל קיצוני, אינו אוהב ישראל גדול. אין לו חמלה והערכה כלפינו, הוא דוחף אותנו אל קלקולים מוסריים שהוא עצמו בתוך ארצו אינו מעלה בדעתו להידרדר אליהם. ואז צפה ועולה המחשבה כמה יכול היה אובמה להעריך אותנו, אם היינו משיבים לו ברגישות ובנחישות ובעיקר בנימוס, כי לעולם לא נמיר את הסטנדרטים המוסריים והערכיים המשותפים לעמו ולעמנו.
מנהיג ישראלי שכזה, שפועל הפוך ממה שהטיף לו, מאבד לא רק את אמון העם שבחר בו, אלא בעיקר את אמון העם לדורותיו. ביום-יום נראה שרבדים רבים בעם עסוקים ב'מאסטר שף', ב'מצב האומה', ב'ארץ נהדרת' וב'אבנים המתגלגלות', ומכוח שטחיות זאת יכול העם בייאושו מכיסופים להנהגה בעלת עוצמה ועמידה איתנה, לבחור שוב ושוב במנהיג שמבטיח ואיננו מסוגל לקיים.
רדידות זו מובלטת בלא יאומן כי יסופר: אליטות משפטיות, תקשורתיות, אנשי תעשייה וחינוך תומכים בלי בושה, בפומבי, בראש ממשלה לשעבר שהודח מתפקידו והורשע בגין מעשים חמורים ביותר. זה מדבק, וישנם רבים בעם שנדבקים בחולשות הללו.
תקופה ארוכה שעם ישראל מחפש ונכסף למנהיג איתן. הרהרתי בלבי אודות גיבור ישראל מאיר הר-ציון ז"ל, שזכיתי לשהות חצי שנה רצופה בתוככי ביתו וללמוד מעוז רוחו. איש זה שירת ופיקד בצה"ל רק חמש שנים. זה היה לפני 55 שנה. רובו של העם טרם נולד אז וכלל לא מכיר אותו. אבל הקודים הערכיים שהנחיל השפיעו על העם לדורותיו: לא משאירים פצוע בשטח, דבקות במשימה ובאדמת ארץ ישראל האהובה, נחישות וגבורת רוח וחיל. נאמנות מוחלטת בלא גבולות.
בהלוויה שלו ובימי השבעה בחודש שעבר הגיעו כולם, מראש הממשלה ועד לפשוטי עם. האיש היה מוגבל בדיבור, למעשה מיעט בו מאוד. גופו היה רצוץ. אבל הר-ציון השפיע על האומה לדורותיה עשרת מונים יותר ממי שדיבורו רהוט, שהופעותיו הפומביות הן לשם דבר וכתיבתו משכנעת ונחושה, אבל ערכיו מרוסקים על ידו בעצמו באופן מתמשך על פני שנים.
שחרור המרצחים הוא מעשה של שפיכת דמים בידיים ממש, ואף על פי כן נדבקת בו סביבה רחבה. שרים ונגידים נופלים בפח הזה. הניתוק מעוצמות של מלכות דוד, של גבורת יהודה המכבי, של הנהגתו של ז'בוטינסקי, של משילותו של יצחק שמיר, של גבורת החיל והרוח של מאיר הר-ציון, הוא ניתוק כואב ומכאיב.
אבל בתוכו הפנימי, עם ישראל משתוקק, כוסף ומתגעגע, להנהגה של חוסן ועמידה איתנה, גם אם בחיצוניות נראה הדבר כי ההנהגה בישראל נמצאת בהידרדרות. תוכו הפנימי הזה מורה לו בשעות מבחן, בשעות שמחה ובשעות התרוממות רוח, במי עליו להידבק וממי להתרחק.
המנהיגים החזקים והגיבורים, הדבקים במטרות שהציבו בפני העם, הם המנהיגים שנזכרים לדורות בהערצה.