"אמא למדנו בגן שצריך לנקות את הבית מהחמץ, אבל אנחנו לא צריכים לנקות כי אין לנו בית", כך אמר לי סיני בן ה-4 שחזר מהגן לחופשת פסח ואני הסתכלתי בילד התמים והמתוק שלי ושתקתי. אפילו לא הרגשתי את הדמעות ששטפו את פני.

הבטתי בסיני הקטן, חנוקה מדמעות וחשבתי על החג שהיינו צריכים לבלות בביתנו המרווח, זה שבנינו בעמל בשנתיים האחרונות. דמיינתי את כל המשפחה המורחבת יושבת מסביב לשולחן האוכל המרווח. בחרנו שולחן גדול במיוחד כי אני מאד אוהבת לארח. ראיתי בעיני רוחי את מפת הקטיפה הלבנה עם זר פרחים יפיפה ושולחן הסדר מעוצב כמו שאני אוהבת, הרחתי את ניחוח הבישולים שהייתי מבשלת במטבח שכל כך מעט הספקתי לבשל בו , שמעתי את קולות השמחה של ילדי שאוהבים את מצוות בדיקת החמץ צוהלים ושמחים שהשנה לאבא יהיה יותר קשה למצוא את שהחביאו כי יש יותר היכן להחביא בבית החדש, רחב המידות.מחזקת אותי הידיעה כמה כוח יש לעם ישראל. בחודש האחרון מאז שנחרב ביתי אני מקבלת המון חום ואהבה מעם ישראל. בתקופה הקשה שמלווה אותנו אנשים רבים הרגישו שביתי שנהרס הוא ביתם, ורבים פתחו את הכיס והלב כדי לסייע לנו לבנות את ביתנו מחדש

הרגשתי כיצד שוב מתכווצת לי הבטן ושוב מציפות אותי התחושות הקשות מאותו בוקר. קשה לתאר בכתב מה הרגשתי כשברגע אחד הרסו והשחיתו את כל מה שהיה לנו. לא רק את קורת הגג הם הרסו, אלא גם את הביטחון והיציבות שרציתי להעניק לילדיי בבניית הבית. עם כל הכאב הם לא הצליחו לקחת מאיתנו את האמונה באמת ואת הידיעה שאני מחנכת את ילדי לטוב, לאהבת הארץ והאדמה הזו שהם גדלים בה, ושבעז"ה עוד נזכה לבנות את ביתנו כאן ולהעצים את ילדינו. אף על פי ולמרות הכל.

מחזקת אותי הידיעה כמה כוח יש לעם ישראל. בחודש האחרון מאז שנחרב ביתי אני מקבלת המון חום ואהבה מעם ישראל. בתקופה הקשה שמלווה אותנו אנשים רבים הרגישו שביתי שנהרס הוא ביתם, ורבים פתחו את הכיס והלב כדי לסייע לנו לבנות את ביתנו מחדש.

מאז שביתי היפה נהרס ראו כוחות הביטחון כי טוב והם ממשיכים לזרוע הרס וחורבן. קשה לי מאוד לראות כיצד יהודים ממשיכים להרוס לאחיהם את הבית ולהשאיר ילדים קטנים בוכים, ילדים שמאבדים בבת אחת את התמימות.

אני לא מבינה למה משתמשים בחיילים שבמהותם צריכים לשמור על המדינה ולא להרוס בה בתים של יהודים. קשה לי למחוק את התמונה שנצרבה חזק בזכרוני, בליבי, את תמונת החיילים שהשתתפו בהרס ביתי. כל כך צעירים עמדו שם החיילים, בכו והרסו ובנפשם נפערה תהום כי לא לשם כך הם התגייסו , הם התגייסו בשביל להגן על היהודים ולא בשביל להשאיר ילדים בלי בית.

את החג הזה לא נזכה לעשות בבית שבנינו כי אנשי החוק בשם החוק עשו מעשה בריונות הרס וחורבן. אבל את החג הזה נזכה לעשות מתוך חירות אמתית. את הרוח איש לא ייקח מאיתנו, בני חורין אנחנו ובני חורין נישאר למרות כל מה שעושים לנו תוך ניצול ציני של החוק.

בימים אלה שלפני החג אני יושבת בקרוואן ומאחלת לכולנו שנזכה רק לבנות ולא להרוס. שעם ישראל יזכה לגאולה ולחירות אמתית. חרות לבנות ולהיבנות בכל ארץ ישראל.