במפגש השנתי של ותיקי לוחמי סיירת שקד לזכר חברינו הנופלים שהתקיים השבוע במצודת יואב אמרתי כי למרות הידידות רבת השנים, האהבה, וקשר הדם השורר ביני לבין מפקד סיירת שקד לשעבר, חברי וידידי ח"כ פואד בן-אליעזר, אם הדבר היה תלוי בי, הייתי ממליץ על יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ ראובן ריבלין כמתאים ביותר לכהן כנשיא הבא.
רצונו של העם: בסקרים הרבים שנערכו בחודשים האחרונים בשאלה מי המועמד המתאים ביותר לכהן כנשיא המדינה, מתברר שרוב תושבי המדינה רואים בראובן ריבלין כמועמד הראוי לכהונה הרמה; בשל החיבור לעם: אהבתו ודאגתו של רובי לכל חלקי העם, גם לכ‑750 אלף היהודים המתגוררים מעבר לקו הירוק (לפי נתוני משרד הפנים: כ‑400 אלף ביו"ש; כ‑325 אלף בשכונות מזרחה של ירושלים וכ‑25 אלף ברמת הגולן). 
יו"ר הכנסת לשעבר ראובן ריבלין, בשונה מפוליטיקאים אחרים שאוחזים ברסן השלטון ובכהונות רמות אחרות, לא גבהה עינו ולא הושחתה נפשו במנעמי השלטון
לאלו יש הורים, אחים, ילדים, סבים, סבתות ובני דודים ברחבי הארץ כולה, שמגיעים יחדיו לכדי לפחות שני מיליון וחצי יהודים. רובי מחובר לכל אלו כמו לכל האחרים; ובשל היותו איש העם: יו"ר הכנסת לשעבר ראובן ריבלין, בשונה מפוליטיקאים אחרים שאוחזים ברסן השלטון ובכהונות רמות אחרות, לא גבהה עינו ולא הושחתה נפשו במנעמי השלטון. רובי חביב לכול, שייך לכול, לא איש של הון ולא מייצגם של אנשי ושואפי שלטון, מבוגר ואציל נפש.
לשם מה אנו כה זקוקים ליו"ר הכנסת לשעבר לכהן כנשיאנו בשבע השנים הבאות עלינו לטובה? בעזרת ה' יוכל נשיאנו רובי היקר להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים שלדאבוננו הרב הונחו בקרן זווית על ידי ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים:
החשוב מכול הוא נושא העלייה. האזרח מספר 1 במדינת ישראל צריך לקום ולקרוא למחצית העם שעודנה בגולה לעלות ארצה. בנוסף לעיסוק בקליטתם של אחינו היהודים הסובלים כיום באוקראינה, צרפת, איראן ומדינות ערב, על הנשיא להתמקד בקהילות היהודיות הנמצאות בארצות העושר, בכל ארצות פזוריהם, כגון ארה"ב, קנדה, אנגליה, דרום אמריקה ואוסטרליה, ולומר להם שרק כאן בארץ ישראל, במדינת ישראל, יש עתיד ליהדותם ויש תקווה לאחריתם.
נושא שני שהוזנח בעשרים השנים האחרונות הוא ההתיישבות. כשממשלות ישראל מקפיאות ליהודים (ורק ליהודים) באופן יזום או עקיף את הבנייה בעיר הבירה ירושלים ובמרחבי יהודה, שומרון ורמת הגולן, אין כוח מוסרי לממשלה לקרוא להקמת יישובים חדשים, לא בגליל ולא בנגב.
ממילא קריאה זו לא נשמעת, וכל הקמה שכבר נעשית היא יוזמה פרטית של קבוצות אידיאליסטיות כאלה ואחרות. על כן על הנשיא לעמוד כאיש המורם מעם ולהיות פעיל נמרץ בעידוד הקמת יישובים חדשים בכל מרחבי הארץ, כראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון ומנהיגינו הציוניים בעבר.
הנושא השלישי הוא אחדות העם. תנועת שיבת ציון, שבסייעתא דשמיא עם ישראל עסוק בה ב‑150 השנים האחרונות, הביאה עמה גלים של עלייה ממקומות שונים ברחבי העולם, מתרבויות שונות, מנהגים, תפיסות עולם, שאיפות ודגשים שונים. על הנשיא מוטל לעשות את כל אשר לאל ידו לחפש את המשותף והמאחד את כל השבים לציון, ועל בסיס אלו לגבש את העם לעוצמה וחוסן אל מול האתגרים והמשימות הגדולות והחשובות העומדות בפניו בשנים הקרובות ובדורות הבאים.
בתקווה שאכן כך יהיה וראובן רובי ריבלין ייבחר לנשיא מדינת ישראל הבא.