אנשים אחים אנחנו, צר ומצוק מצאונו והצרה צרת כולנו. הכאב גדול, החרדה והדאגה לגורל נערינו החטופים, איל גיל-עד ויעקב נפתלי מדירה שינה מעינינו ולא נותנת מנוח לנפש.
עינינו נשואות בהשתאות והתפעלות רבה אל בני משפחות החטופים ואנו נפגשים עם לב נשבר ועוצמה אדירה של אמונה. מדהים ומרגש עד דמעות לראות ולשמוע את אביו של איל אומר בשעה כה קשה: "אנחנו מאמינים בני מאמינים, מאמינים שכל מה שהקב"ה עושה הכול לטובה". אילו בנים נפלאים יש לו לקב"ה בעולמו! אשריהם ישראל! גם אנשי כוחות הביטחון היקרים עושים לילות כימים ומוסרים נפשם לעזרת ישראל מיד צר.
איזו שפלות זו שאויב רע ואכזר חוטף נערים יהודים מתוקים מדבש אל הלא נודע! ועלינו להתחזק ולהפנים כי הבעיה איננה נסיעה בטרמפים. אף אחד לא ימנע מאִתנו להתהלך כבני חורין בכל מרחבי ארץ חיינו
עם ישראל מתאחד וכפי ששמענו, משפחות החטופים מבקשות מאִתנו להתחזק, להתפלל ולקבל קבלות טובות. עם ישראל כולו, לכל גווניו, מתאחד בתפילה וזעקה לאבינו שבשמים, אולי יחוס עם עני ואביון, אולי ירחם.
איזו שפלות זו שאויב רע ואכזר חוטף נערים יהודים מתוקים מדבש אל הלא נודע! ועלינו להתחזק ולהפנים כי הבעיה איננה נסיעה בטרמפים. אף אחד לא ימנע מאִתנו להתהלך כבני חורין בכל מרחבי ארץ חיינו. פה תהא השכינה שורה, בכל רגב אדמה ובכל טרמפיאדה. מי שצריך לפחד זה לא אנחנו, הפחד והחרדה שיהיו מנת חלקם של הרשעים "תיפול עליהם אימתה ופחד!"
אך עדיין עומדים אנו חסרי אונים. מה עלינו לעשות כדי לעזור למשפחות החטופים? מה עלינו לקבל על עצמנו? זאת ועוד: כיצד נעצור את השפלות הנוראה הזו? כיצד לא יישנו מקרים כאלו? ובכן, יוצאת אלינו הקריאה: "שובו אחים"! אנחנו מצפים לשובם של אחינו החטופים, אך הקריאה מופנית גם כלפינו: שובו להיות אחים, תהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה ושובו בתשובה. בזמן צרה יש להתחזק בתשובה יותר מן הרגיל.
ועל מה עלינו לשוב?
שומעים אנו שצריכים להתחזק בקבלת שבת מוקדם, ביראת שמים וכדומה והדברים בוודאי טובים ונצרכים. עם זאת, יש להתבונן היטב ע"פ מקורות תורתנו הקדושה ולתקן את הקלקול שגרם לחטיפה הנוראה כעין תשובת המשקל. עלינו לשנן שוב ושוב את שלימדו אותנו גדולי עולם כרבי מאיר שמחה מדוויסק זצ"ל שכותב "והקפיד ה' יתברך על כבוד הארץ יותר מעל כבודו", וכמרן הראי"ה קוק זצ"ל שכתב באגרתו שיסוד הגלות והשפלות בא רק משום שלא מתקנים את חטא המרגלים בתשובת המשקל, להודיע שבחה של ארץ ישראל, הודה והדרה.
שובו אחים! אם ניסינו להתכחש לדברי אלוקים חיים, לאזהרת תורתנו הקדושה המדריכה אותנו בכל תחומי החיים, הלאומיים והפרטיים, עלינו לשוב על כך בתשובה:
א. להתחזק ולשנן שוב ושוב עד שנזכה לקיים את ציווי התורה בחומש במדבר (ל"ג נ"ב- נ"ג) "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם"!
ב. עלינו לשוב על מה שנכשלנו ולא הקפדנו די על קיום הציווי האלוקי "וחי אחיך עמך" "או קנה מיד עמיתך" (ומי שרואה לנגד עיניו את הזוועה, כיצד האויבים מסתובבים בינינו בחופשיות באזור החטיפה, לא יכול להתכחש לכך שאם מעסיקים אותם הם רואים את קלות הגישה לטרף שהם כה מחכים לו).
ג. עלינו לשוב ולדרוש מנציגי הציבור למחוק מיד את החרפה הנוראה שבנתינת מעמד ציבורי לאויב כחברות בכנסת או בכל נציגות ציבורית בארץ ישראל!
ד. נתחזק בתשובה גם על האיסור "לא תחנם" שהזהירה אותנו התורה: לא תיתן להם חניה בקרקע.
הלוואי ונטה כולנו אוזן לקריאה "שובו אחים", נשוב לחיות על פי הדרכת התורה הקדושה, נתקן את חוסר האמונה ואת המאיסה בארץ חמדה, נתהלך בארצנו ונשלוט בה ביד רמה. אז בוודאי לא יישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.