המראה היה מרשים ומזוויע כאחד. הר הגעש פלט לבה רותחת מתוך לועו הפעור, וענן עשן כבד היתמר אל על. הלבה נשפכה לכל הכיוונים, והפכה את מרבדי הדשא הפורחים, והכפרים הציוריים ששכנו למרגלות ההר, למשטח שחור ומבעבע.
במרחק בטוח מההר, צפתה חבורה קטנה של שוחרי הרפתקאות, בתופעת הטבע המופלאה.
איזה הר מיוחד, התפעל אחד מהם, כל כך הרבה לבה רותחת מסתתר במעמקיו.
ידידי, השיב לו אחד מבני החבורה, הלבה מצויה ב'מגמה' – הליבה הרותחת המסתתרת בכל כדור הארץ. בהר הגעש אין לבה יותר ממקומות אחרים, ההבדל הוא, שבכל המקומות יש קליפה קשה, ואילו בהר הגעש יש סדק ב'קליפת כדור הארץ' ודרכו פורצת הלבה החוצה. מהלבה הפורצת מההר שמולינו, יכולים אנו ללמוד על מה שקורה במעמקי כדור הארץ כולו.
בימי בין המצרים, אנו מתאבלים על גלות ישראל, וכמהים לגאולה. ההבדל בין גלות וגאולה מתבטא בנושאים רבים – ארץ ישראל, שעבוד מלכויות, דבקות ישראל בקדוש ברוך הוא ועוד. אך דומה שבמרכז ובפסגת הכול מצוי – בית המקדש. לא לחינם, 'שיאם' העצוב של ימי בין המצרים נקבע לתשעה באב ולא ל – יז בתמוז. ב- יז בתמוז נכבשה ירושלים, ואיבדנו את חירותנו המדינית ועוד, אך בתשעה באב חרב המקדש. חורבן המקדש מבטא את נקודת המעבר ממצב תקני למצב של גלות, ובניינו יהווה את נקודת המעבר לגאולה השלימה.
אולם, אם נתבונן יותר לעומק, נחשוף שכבה נוספת. בתשעה באב חטאנו גם בחטא המרגלים, ונגזר על אבותינו שלא להיכנס לארץ. יום חורבן המקדש, אירע ביום בו מאסנו בארץ חמדה. ללמדך, שכשם שהר הגעש מוציא החוצה את המסתתר מתחת לפני כל כדור הארץ, כך הר הבית והמקדש מגלים החוצה את החיבור לקדושת ארץ ישראל כולה.
ואכן, רבי יהודה הלוי בספר ה'כוזרי' (מאמר שני), בדבריו על קדושת הארץ מביא מספר עניינים הנוגעים למקום המקדש, כי הר הבית מבטא את קדושת הארץ. כך פותח הוא בכך שבארץ הזאת נוצר אדם הראשון, והמקור לעניין הוא המדרש ב'פרקי דרבי אליעזר', על שעפרו של אדם הראשון נלקח מהר המוריה.
וכן – מספר הוא על כך, ש"על הארץ הזאת נפלה המחלוקת והקנאה בראשונה בין הבל ובין קין, כאשר בקשו לדעת – מי משניהם ירצה לבוא במקום אדם (הראשון), כסגולתו וגרעינו, ובזה יהיה הוא היורש את הארץ, והוא המדובק בעניין האלוקי...". גם כאן כנראה שהמקור הוא במדרש (בראשית רבה פכ"ב), על כך שקין והבל נחלקו מי יירש את מקום המזבח. אם כן, עניין שנאמר על הר הבית, הפך לנקודה הנוגעת לקדושת הארץ כולה.
ובהמשך, מדבר על כך שבארץ אירעה עקידת יצחק – מקום המזבחות והקרבנות, חלום יעקב – מקום שער השמיים, כשעניינים הנוגעים למקום המקדש מבטאים את קדושת הארץ.
נמצאנו למדים את החיבור בין הדברים. ענייני תורה אלה הם שבאו וקדמו לאמירתו המאוחרת של אצ"ג – 'השולט בהר (הבית) שולט בארץ (ישראל)'.
ובימים אלו, עת כל בית ישראל שרוי במערכה, ולב כולנו עם חיילי צה"ל הלוחמים בעזה, ומתפללים אנו לשלומם ולניצחון על אויבינו. קול זועק אלינו ממקום מקדשינו, ממחילות הר הבית המחוללות, ומרצועת עזה השרויה בידי זדים – שובו אלי. שובו לקדושת המקדש, שובו לקדושת הארץ. התשובה הרוחנית למנהרות הטרור בעזה, מצויה במחילות ההר. התשובה לטילים המתרוממים מעזה, מצויה בהתרוממותנו לשלבי הגאולה הבאים. במהרה בימינו.