בכירים בסוכנות החלל האמריקנית אמרו לחוקרים, הבודקים את נסיבות התפרקותה של מעבורת החלל "קולומביה", כי הניסיון לשגר רכב חלל לעזרתה היה אפשרי אך מסוכן, אך הם היו מנסים להציל את האסטרונאוטים אילו ידעה הסוכנות עד כמה נפגעה החללית, כך אמר דובר הצוות החוקר את התאונה.
לדברי טיירון וודיארד, דובר ועדת החקירה, אמרו אנשי נאס"א כי ניסיון הצלה היה "טכנית אפשרי אך מסוכן מאוד מאוד". הסוכנות הציבה שתי תוכניות אפשריות להצלה, שניתן היה לנסותן אילו ידעו את מידת הנזק שנגרמה לכנף ה"קולומביה", שבעטיו התרסקה ככל הנראה החללית בכניסתה לאטמוספירה של כדור הארץ.
נאס"א יכלה לשגר את המעבורת "אטלנטיס" ולתמרן אותה לעמדה שבה ניתן היה לנסות להעביר את האסטרונאוטים מה"קולומביה" אליה. במקרה כזה, צוות ה"קולומביה" היה נאלץ למתוח עד תום במשך כ30 יום את המשאבים שהיו לו כדי להישאר במסלול מסביב לכדור הארץ עד להשלמת ההכנות לשיגורה של ה"אטלנטיס", שהיתה אמורה להמריא למשימה נפרדת ב-1 במארס.
תוכנית אחרת היתה להורות לאנשי הצוות לצאת אל מחוץ לחללית ולתקן את הכנף הפגומה שלה בכל חומר שיכלו למצוא בה, הוסיף וודיארד.
תרחישים אלה פרסה נאס"א בתגובה לבקשת יו"ר ועדת החקירה, האדמירל בדימוס הארולד גיימן. עם זאת, ציין וודיארד, לא היתה כל ערובה להצלחתה של תוכנית זו או אחרת, ואילו שוגרה ה"אטלנטיס" היה חשש שגם היא תאבד עם אנשי הצוות שהיו נשלחים בה.
זמן קצר לאחר תאונת ה"קולומביה" אמרו בכירי נאס"א, כי היה בלתי אפשרי להציל את האסטרונאוטים.
וודיארד ציין, כי אילו ידעו ראשי נאס"א את מידת הנזק שנגרם לכנף, "הסוכנות היתה עושה כל דבר אפשרי" כדי להציל את הצוות. "אילו ידעו את מידת הנזק, פשוט לא בא בחשבון שלא היו עושים דבר", הדגיש.
ועדת החקירה מנסה לקבוע מה גרם להתפרקות ה"קולומביה" בכניסתה לאטמוספירה של כדור הארץ. בתאונה זו נספו כל שבעת האסטרונאוטים שהיו בה, כולל האסטרונאוט הישראלי אילן רמון.
לדברי טיירון וודיארד, דובר ועדת החקירה, אמרו אנשי נאס"א כי ניסיון הצלה היה "טכנית אפשרי אך מסוכן מאוד מאוד". הסוכנות הציבה שתי תוכניות אפשריות להצלה, שניתן היה לנסותן אילו ידעו את מידת הנזק שנגרמה לכנף ה"קולומביה", שבעטיו התרסקה ככל הנראה החללית בכניסתה לאטמוספירה של כדור הארץ.
נאס"א יכלה לשגר את המעבורת "אטלנטיס" ולתמרן אותה לעמדה שבה ניתן היה לנסות להעביר את האסטרונאוטים מה"קולומביה" אליה. במקרה כזה, צוות ה"קולומביה" היה נאלץ למתוח עד תום במשך כ30 יום את המשאבים שהיו לו כדי להישאר במסלול מסביב לכדור הארץ עד להשלמת ההכנות לשיגורה של ה"אטלנטיס", שהיתה אמורה להמריא למשימה נפרדת ב-1 במארס.
תוכנית אחרת היתה להורות לאנשי הצוות לצאת אל מחוץ לחללית ולתקן את הכנף הפגומה שלה בכל חומר שיכלו למצוא בה, הוסיף וודיארד.
תרחישים אלה פרסה נאס"א בתגובה לבקשת יו"ר ועדת החקירה, האדמירל בדימוס הארולד גיימן. עם זאת, ציין וודיארד, לא היתה כל ערובה להצלחתה של תוכנית זו או אחרת, ואילו שוגרה ה"אטלנטיס" היה חשש שגם היא תאבד עם אנשי הצוות שהיו נשלחים בה.
זמן קצר לאחר תאונת ה"קולומביה" אמרו בכירי נאס"א, כי היה בלתי אפשרי להציל את האסטרונאוטים.
וודיארד ציין, כי אילו ידעו ראשי נאס"א את מידת הנזק שנגרם לכנף, "הסוכנות היתה עושה כל דבר אפשרי" כדי להציל את הצוות. "אילו ידעו את מידת הנזק, פשוט לא בא בחשבון שלא היו עושים דבר", הדגיש.
ועדת החקירה מנסה לקבוע מה גרם להתפרקות ה"קולומביה" בכניסתה לאטמוספירה של כדור הארץ. בתאונה זו נספו כל שבעת האסטרונאוטים שהיו בה, כולל האסטרונאוט הישראלי אילן רמון.