לאחר יציאת מצרים, חציית ים סוף וקשיים לא מעטים במדבר, מגיע עם ישראל להר סיני, וכך מתארת זאת התורה: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". לא כתוב בני ישראל בלשון רבים, אלא ישראל בגוף יחיד.
מפרשים חז"ל שבעת מתן תורה היו כולם כאיש אחד בלב אחד. כלומר, התנאי לקבלת התורה הוא האחדות הגמורה, ללא שיור כלל. מכיוון שהתורה איננה נחלתם של אנשים פרטיים, רמי מעלה כלל שיהיו, ולא של קבוצה כלשהי. התורה ניתנה לכלל ישראל, ורק כשהיו ביחד היו מסוגלים לקבלה.
ומה שנכון היה בימים ההם, תקֵף גם בימים אלו. כדי שתורת ישראל ודברי חז"ל ימשיכו להדריך ולהחיות אותנו חייב שיהיה מסד חזק של חיבור בתוכנו.
לפני למעלה משלשה עשורים, עמדנו, סגל פלוגה ג' מסיירת שקד, במרומי הר סיני והענקנו את כומתת היחידה ללוחמים לאחר מסע מפרך של 120 ק"מ. הבטתי אז בשורות המלוכדות של החיילים ונזכרתי במעמד הר סיני, בביחד של עם ישראל "כאיש אחד בלב אחד".