על המעורבות של הקרן החדשה במחאות "הצדק החברתי" בקיץ 2011 יודעים כולם. גם את העובדה שמחאות הובילו להקמת ועדת טרכטנברג, ושהוועדה הובילה ליישום חוק חינוך חובה חינם, שגורם עכשיו לפלצות אצל כל כך הרבה הורים, אין צורך להוכיח.
מה שנותר לעשות זה לחבר את הנקודות האלה.
הקרן החדשה היא קרן שמייצגת קו שמאלני קיצוני מאוד שחוזר לשורשים של המרקסיזם הישן – זה שהביא לנו לפני כמאה שנה את ברית המועצות ואת הקיבוצים. כולם יודעים שיש לזרם הזה משנה סדורה בנושאי כלכלה ותעסוקה. הרבה פחות אנשים יודעים שיש לו גם משנה סדורה בנושא המשפחה.
השמאל הקיצוני מתנגד למשפחת אבא ואמא, ורואה בה את אבן היסוד של החברה "הבורגנית" השנואה עליו.
ראינו את הביטוי הקיצוני לשנאת התא המשפחתי בקיבוצים, אשר בעשורים הראשונים לקיומם נהגו לקרוע ילדים מזרועות הוריהם ולהכריח אותם להעביר את רוב שעות היום והלילה ב"בתי הילדים". דורות שלמים עדיין מושפעים מהטראומה הזו, כפי שאנו מגלים מדי פעם, כאשר אחד הפגועים מפרסם מאמר ב"הארץ" או במת שמאל אחרת.
תפיסת השמאל הקיצוני לא רוצה שאבא ואמא יגדלו את ילדיהם. היא רוצה שהמדינה, המוסדות, המפלגה, מזכירות הקיבוץ, ארגוני השמאל, יהיו האבא והאמא של כל הילדים. זו תפיסתם, תפיסת "האח הגדול" שהוא גם "האבא הגדול" ו"האמא הגדולה". באופן זה, המנגנון הפוליטי הדיקטטורי שולט באופן מוחלט במחשבות של אזרחיו, מינקות.
לכן, זה לא מקרי כלל וכלל, שאחת הדרישות המרכזיות של המחאה המלאכותית ההיא עם הדגלים האדומים, שהשמאל הקיצוני התגאה בדיעבד שהוא יזם, היתה יישום חוק חינוך חובה מגיל 3, ומי שחושב שהם יסתפקו בכך טועה: ההמלצות שמופיעות באתר הוועדה כוללות גם "הסדרה מוסדית והרחבה של החינוך בגיל הרך (3-0).” הם כבר מסמנים את היעד הבא.
כעת מוצאים לפתע אזרחי ישראל התמימים שעבדו עליהם, ובעצם – שהם עבדו על עצמם. אותם האנשים שיצאו לרחובות ודרשו צדק חברתי, ושהרעיון של חינוך חינם מצא חן בעיניהם, מגלים לפתע כי לצד ה"חינם" יש גם "חובה", וכי המדינה תכפה עליהם כעת לשלוח את ילדיהם לפסי-ייצור המוניים שמזכירים את הארצות הקומוניסטיות.
את הצפיפות בפעוטונים מציעים לנו לפתור באמצעות הוספת תקנים והעלאת משכורות – מה שיגרור כמובן העלאת מיסים. את הפטנט הסוציאליסטי הזה אנחנו מכירים היטב. סיעת בוז'י-ציפי, כולנו וגם יש עתיד תומכות בכיוון הזה, בהשפעת אותם הגורמים שהביאו לנו את המחאה החברתית ההיא.
ומה אומר הבית היהודי? שום דבר, בינתיים. בהמשך, אם לשפוט על פי העבר, ייסחף גם הוא אחרי המפלגות האחרות וידרוש תוספת תקנים ושכר לסייעות ולגננות.
אבל למה, בעצם? למה לא לשבור את המעגל הזה? למה לתמוך בניתוץ התא המשפחתי? למה להכריח הורים שרוצים לגדל לבד את הפעוט שלהם ויכולים לעשות זאת, לבחור בכך? מי יודע לגדל את הילדים יותר טוב מהוריהם? מי יגן על הבית היהודי, אם לא מפלגת הבית היהודי?
אני קורא לשר נפתלי בנט, ח"כ איילת שקד וכל הח"כים של המפלגה המכהנים והעתידים לכהן ב"ה, לשנות את כללי המשחק, ולומר: “כן, אנחנו נגד הלאמת המשפחה. אנחנו תומכים במשפחת אבא ואמא, ולא מתנצלים".
המפלגה תיטיב לעשות אם תדרוש לעצמה, במסגרת המו"מ הקואליציוני, את ועדות הכנסת העוסקות במשפחה, או ליתר דיוק, בפירוקה. האחת הוקמה ב-1992 על ידי ח"כ נעמי חזן ממרצ, ושמה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשווין מגדרי. אבל שימו אותה בצד כרגע. הוועדה שכדאי להתחיל איתה היא דווקא הוועדה לזכויות הילד, שהוקמה על ידי ח"כ תמר גוז'נסקי הקומוניסטית ב-1995, גם כן בזמן ממשלת רבין הזכורה לשמצה.
הוועדה לזכויות הילד, בהובלת ח"כ שמסרב להיות מופעל ע”י הקרן החדשה וארגוניה, צריכה בכנסת ה-20 לפתוח מחדש את הדיון בחוק חינוך חובה ולברר מה עומד מאחוריו. היא צריכה לבטל את הסעיפים שמכריחים הורים לשלוח ילדים רכים למוסדות ממשלתיים. כאן לא ברית המועצות! פה לא קיבוץ! כאן מדינת היהודים! כאן מכבדים את אבא ואמא ואת מקומם החיוני וחסר התחליף בחינוך ילדיהם.
בנוסף, על הוועדה לבחון מחדש את "חוק הורים וילדיהם" שהוגש ע"י שרת המשפטים ציפי לבני בשנה שעברה. חוק זה נהנה מתמיכתם של ארגוני אבות גרושים, אשר מקווים שהוא יהפוך את הליכי הגירושין לשוויוניים יותר. אבל במתכונתו הנוכחית, הוא גם מחייב הורים לא-גרושים ללכת לבוררות מול ילדיהם אם נתגלעה ביניהם מחלוקת בנושא כלשהו (אני לא ממציא את זה, תשאלו את הרב חיים נבון שכתב על כך), ומבטל לחלוטין את האפוטרופסות של הורים על ילדיהם. פירוש הדבר שהמדינה הופכת לאפוטרופוס על כל הילדים שנולדים כאן. וזו זוועה אמיתית, שמשתלבת היטב עם חוק חינוך חובה מגיל 0.
השר בנט, ח"כ שקד: עשו מעשה! הצילו! כל עם ישראל יוקיר לכם תודה על כך, לא רק הדתיים.