אימרה שמקורה בנשיא ארה"ב אברהם לינקולן קובעת: "אתה יכול לבלף אנשים מסויימים כל הזמן, ואתה יכול לבלף את כולם לכמה זמן, אבל אי אפשר לבלף את כולם כל הזמן."
כהוכחה לדברי לינקולן, אמריקה בחרה באובמה בפעם השנייה עם רוב קטן יותר, והוא איבד שליטה בקונגרס, מה שנקרא נחמה פורתא.
ואצלנו, חלקו הראשון של האימרה יכול לעזור לאזרח מהשורה לשרוד את מערכות הבחירות, את מה שקורה פעם אחר פעם. אך מעבר לקבוצות שמנה לינקולן, נדמה שיש כאן אנשים חכמים, הרוצים, ביודעין ובלא יודעין, להיות מבולפים.
תיאוריה זו יש בה כדי להסביר את הסקרים הצופים מספר מנדטים דומה לבוג'י-ציפי והליכוד, וזאת למרות העמותות השותקות שלו, כישלון החלטה 1701 (וכשלון כל דבר שניסתה למעט מעבר מפלגות) שלה, הבוגדנות של בוג'י באירופה, ,V15והכניעה המבהילה המתוכננת לאבאס ואובמה.
אותן מילים מסבירות איך אזרחי ישראל העניקו 19 מנדטים ל"יש עתיד", ועלולים לתת הפעם חצי מזה לאחר נטישת אלו שאפשר לבלף רק חלק מהזמן, הן מסבירות גם את האומץ להדביק את השם "המחנה הציוני" לרשימה הנוכחית לכנסת של מחנה שכבר עיוות את המילה "שלום". ג'ורג' אורוול היה גאה להיווכח שיוצרי "טרור זה שלום" הולידו את "ציוני זה אנתי-ציוני".
הימצאותם של "אנשים שניתן לבלף כל הזמן" מעודדת פוליטיקאים ואנשי תקשורת למחזר את מנטרת ה"כסף להתנחלויות", למרות שברור שאם המתיישבים היו מקימים יישובים בנגב צריך היה לתקצב באותם סכומים כבישים, מתנ"סים ותשתיות. מצד שני, אפשר להתנחם בקביעה ש"אי אפשר לבלף את כולם כל הזמן", כשרואים את כישלון סיפור מיחזור הבקבוקים.
האם יש באימרה של לינקולן מסר לבוחר הדתי לאומי? למי שמרגיש מבולף, אולי במידה מסויימת, בצדק? למי שמסוגל לתמוך ב"בית היהודי" רק אם היא חושבת בדיוק כמוהו ועושה בדיוק את מה שהוא רוצה – מי שחושב לעבור למפלגה חרדית-חרד"לית אידיאלית, קטנה והומוגנית, שדעותיה תהיינה נטולות השפעה בכנסת, וכן מי שמצהיר על הליכה לליכוד, מפלגה חילונית שכלל לא סופרת את דעותיו בנושאי דת ומדינה?
כוחו של הציבור הדתי לאומי, נושא החזון והמותקף תמיד, שלא מזמן התאחד, עלול להתרסק, כשהחלטות גורליות על ארץ ישראל ודת ומדינה לפנינו. האימרה של לינקולן אינה מתאימה לנו.
החלטות בעייתיות בנושאי דת ומדינה, שגיאות הנהגה בעיצוב הרשימה ומטרה ארוכת טווח אפילו מקוממת באמת היו ב"בית היהודי" וישנן, אך לצידם עשייה ברוכה ומרשימה. ובנוסף, הצגת הדעה של אוהבי ארץ ישראל בעוז וללא התנצלות, במיוחד כשזה נעשה באנגלית רהוטה לצופים בחו"ל היה כמשב רענן בנוף מלא מקטרגים אנתי-שמיים.
וכוח פוליטי, כוח שאנו חייבים להשיג אם רוצים להשפיע ולשמר, הנו פונקציה של מספר אצבעות חברי סיעה בלבד.