על אמירתו של אמיר נגד אמירה, ועל אמירתה של אמירה נגד אמיר. יאמר איש איש את אמירתו, ויאמר גם המנחה את אשר יאהב לאמר.
אמירה אמרה על אמיר שהיא אינה רואה מה בינו לבין היטלר. אמיר שאל את אמירה למה היא אומרת שהוא יותר גרוע מהיטלר. (היא לא אמרה שהוא יותר גרוע). ובפעם הראשונה בישראל מישהו השוה מישהו להיטלר וזרקו מהאולפן דווקא את הצד השני. למה? כי הוא העליב את המרוקאים. וזה עוד יותר חמור מאשר להשוות מישהו להיטלר.
אז נעשה קצת סדר. א. כל עוד אדם אינו בעד רצח המונים, הוא לא דומה להיטלר. גם אם הוא גזעני. הבעיה הגדולה עם היטלר היא לא שהוא גזעני אלא שהוא רוצח. הגזענות זה בקטנה. ב. בדיון המדובר, דווקא אמיר חצרוני הוא שמייצג את תפישת העולם שלפיה אסור לתת לאדם יחס מסויים דווקא בשל מוצאו.
חבל רק שהוא הוסיף כמה ביטויים מעליבים ומזלזלים, שאולי מוציאים את המרצע מן השק ומלמדים שמאחורי תפישת העולם הנאורה מסתתרת גזענות פרימיטיבית לחלוטין.
ואולם, אם נוציא מדבריו את כל הקללות והזלזול, טענתו של חצרוני היא שהוא לא מקבל את העובדה שיש משמעות לעובדה שכולנו יהודים. בכלל, הוא לא מקבל את העובדה שיש עמים בעולם. זאת עובדה שהוא מעדיף לחשוב שהיא לא קיימת. לכן חוק השבות מפריע לו. אלא שאז הוא בבעיה: הוא צריך בכל זאת להסביר למה הוא נמצא פה במדינה. ובמיוחד, למה הוא לא רוצה לקבל למדינה את אלה שבאו אחריו בגלל חוק השבות.
אז הוא פתר את הבעייה. הוא המציא עקרון חדש: מי שהיה קודם, יש לו יותר זכויות. וסבא שלי הגיע לארץ לפני ההורים שלך.
אולי. אבל למה סבא של אמיר הגיע לארץ? אין לי מידע ספציפי לגבי סבא של אמיר, אבל רוב בני דורו הגיעו לארץ מפני שהם יהודים. וזאת הסיבה שבגללה הגיעו לכאן הוריה של אמירה בוזגלו.
כלומר: כולנו כאן מפני שאנחנו יהודים.
אבל גם זה לא מונע מאיתנו לקבל את הכלל של אמיר לגבי הוותק ולגבי זכותם של הותיקים. יש זכות לותיקים. הסבא רבא המשותף לי, לאמיר, לאמירה וליואב ללימור, היה פה בארץ די מזמן. הרבה לפני סבא של אמיר ואבא של אמירה. לכן אנו, צאצאיו, בעלי הארץ הזאת. לכן זכות השבות מגיעה לכולנו. זה כולל אותי, את יואב לימור, את אמיר ואת אמירה.
הבעייה היא שאת האמת הפשוטה הזאת אפילו אמירה בוזגלו לא מוכנה לומר. היא לא מוכנה לומר שהיא כאן כי זו ארצנו. לכן היא נאלצת לגמגם ולהסביר שאנחנו פה כי בכל העולם שונאים אותנו. אמירה לא מוכנה לומר שהארץ שלנו מפני שאנחנו יהודים. זה לא נחשב מוסרי בעיניה. כאן שותפים אמיר, אמירה ויואב, לתסביך כלשהו שאומר שאסור להעליב אותי או לפגוע בזכויותי אם אני מסכן ונרדף. אבל אם אני בא מעמדת כח – לא מגיע לי כלום.
אז צר לי לומר, רבותי. זה לא קשור לאנטישמיות או לשאלה האם אנו נרדפים בעולם. ממש לא, אמירה. זה קשור לזכות הוותיקים שיש לי, לך, לאמיר וליואב על הארץ הזאת.