צעיפים אדומים וגני שעשועים
צעיפים אדומים וגני שעשועים

1.

יום שני שעבר, אוניברסיטת תל אביב. עדי סופר-תאני, המנ"כלית של פייסבוק ישראל, מסתובבת באולם עם צעיף אדום. דקה אחר כך, הצעיף עובר ליזם היי-טק חרדי עם פאות מסולסלות, ששם אותו סביב צווארו, וכן הלאה.

כך נראה אירוע השקת מאיץ הסטארט אפים החרדי הראשון. הצעיף האדום שייך לצלם החרדי בועז בן ארי, שנשלח לתעד את הערב יוצא הדופן והחליט על גימיק: הצעיף הפרטי שלו יעבור באירוע בין משתתף למשתתף, לשבירת הקרח, וכל אחד יצטלם איתו.

המארגנים של כל זה הם אנשי "קמא-טק", תכנית לשילוב חרדים בתעשיית המחשבים. מאז החלו לפעול, מפתיעה אותם שוב ושוב ההיענות המרשימה של בכירי תעשיית ההיי-טק. כל מי שהתבקש להגיע – התייצב בהתלהבות. הגורו של האינטרנט בישראל יוסי ורדי, פרופ' אמנון שעשוע שאחראי להנפקה הישראלית הגדולה בכל הזמנים (של חברת "מוביליי"), מנכ"לי חברות, מנהלי קרנות הון סיכון ועוד.

בהמשך, הפתיעה אותם גם ההיענות החרדית – כשהכריזו על החממה החדשה הזו לסטארט אפים חרדיים, הם ציפו לכמה עשרות יוזמות מהשטח, שעליהן הן כבר שמעו בעבר. לבסוף, לא פחות מ-224 מיזמי סטארט אפ חרדיים נרשמו ובאו לערב. שישה יזמים מבטיחים מתוכם נבחרו בסופו לקבל מענק וליווי מקצועי מהמומחים.

דב מורן, ממציא הדיסק און קי, אמר שאנשי "קמא-טק" היו צריכים להדליק משואה ביום העצמאות. פרופ' שעשוע טען על הבמה שאירוע כזה היה צריך לפתוח את מהדורות החדשות. אבל מה שפתח את המהדורות השבוע היה דווקא הטקסט הלעוס של לפיד נגד החרדים, שנשמע כאילו נאמר בעולם מקביל.

צריך להסביר: אירוע כזה, שמשקף מגמה של יציאה חרדית לשוק העבודה, לא מתרחש בגלל "יש עתיד" אלא למרות "יש עתיד". למרות שנתיים של הדרה והחרמה. אם יש לקח מהשנתיים האחרונות הוא כזה: הפוליטיקאים צריכים להפסיק לנסות ולחנך מחדש אחרים. הרי אם היו שואלים את החרדים באולם על ילדיהם הפרטיים, אפשר להניח שכל אחד מהם היה רוצה שבנו יהיה תלמיד חכם. אבל מי שתורתו לא אומנותו – יוצא בשנים האחרונות לשוק העבודה, באופן טבעי, בשקט, בלי שיתנשאו עליו ויכתיבו לו מלמעלה מה לעשות.

איזו תהום פעורה בין הטקסטים ששמענו השבוע מהפוליטיקאים, לבין הטקסט של מנכ"לית פייסבוק ישראל על הבמה: "אני רוצה שהדבר הבא לא רק יגיע מישראל, אלא יגיע מישראלים כמוכם. הגוגל הבא, ה'ווייז הבא'. היזמים הגדולים הבאים בהחלט יכולים לבוא מ'חיידר', מתוך תרבות ה'חיידר'. זה מרגש אותי ברמות. אני גם רואה פה הרבה יותר נשים מאשר בדרך כלל במפגשי היי טק. אני חייבת לומר, זה אחד המפגשים הכי מרגשים שהיו לי מאז שנכנסתי לתפקיד. יש לי תחושה שכולנו כאן, קהילת ההייטק הישראלי, יכולים לעשות יחד דברים שהפוליטיקאים ממש לא מצליחים לעשות".

מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני והצלם בועז בן ארי, המתכנת מוטי גליק בכנס, שרה קליין וילדיה בגן השעשועים החדש
מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני והצלם בועז בן ארי, המתכנת מוטי גליק בכנס, שרה קליין וילדיה בגן השעשועים החדש

2.

השבוע, ביום שני בערב, צוטט נפתלי בנט ב"התייחסות ראשונה לתיק החינוך". בנט אמר באירוע בהרצליה כי "מבחן הקיום של ישראל אינו רק בכמות המטוסים והטנקים, אלא בעוצמת הערכים של הנוער". רגע, מהו אותו אירוע בהרצליה שבו בנט דיבר? גם הוא לא עלה לכותרות, וכמו במקרה של החרדים – גם האירוע הזה מלמד על הציונות הדתית ועל דרכה יותר מהקרבות הפוליטיים השבוע בין הבית היהודי לליכוד.

ובכן, האירוע היה חנוכה של גן שעשועים חדש. ולמה טרחו ובאו לשם בנט וראש העיר וסגנו, יחד עם חברי מועצה ורבנים? לא בגלל המגלשות והנדנדות. הנאום שנשא בהמשך הערב הרב נתנאל אלישיב, מהמכינה הקדם צבאית בעלי, הסביר הכול, ונתן משמעות לכל קרוסלה. זהו גן משחקים על שם רועי קליין, סמג"ד בגולני שנהרג בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. רועי קפץ על רימון שנזרק לעבר חייליו, תוך שהוא צועק "שמע ישראל", ומאז הפך לסמל.

לאלישיב חשוב שהדמות של חברו קליין תעביר מסר של חיים, לא של מוות: "בשנים שבהן שירתתי ברצועת הביטחון בלבנון", הוא פתח, "הייתי חוזר בחופשות הביתה, לרעננה הסמוכה לכאן. זו חוויה שזכורה לי היטב: אתה יורד מהאוטובוס, מתבונן בכל הבריות המתהלכות להן ברחוב, ואז מתגנבת ללב תחושה מסוימת של ניכור: האם האנשים הללו, שרצים לכאן ולשם, עסוקים בקניות ובבילויים, האם הם בכלל יודעים מה שמו של המוצב שבו אתה וחבריך משרתים? האם הם יודעים היכן הוא ממוקם? אבל אז אתה נזכר שבדיוק לשם כך אתה וחבריך 'טוחנים' בקו, כדי שהאזרחים הללו יוכלו לעסוק בשקט ובשלווה בשגרת חייהם, וכדי שילדי ישראל יוכלו ליהנות, חופשיים מדאגה, בגני שעשועים כמו הגן היפהפה הזה שאנחנו חונכים כאן היום.

"גני משחקים לילדים אינם דברים של מה בכך. יש בהם התקיימות של חזון נביאי ישראל, לא פחות. הרי כשהקדוש ברוך הוא ביקש להמחיש לנו, בימים קשים למדיי של שיבת ציון, את תקוות הגאולה, הוא שם בפי הנביא זכריה את הדברים הבאים: 'עוד יישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים. ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות, משחקים ברחובותיה'. אנחנו לא מפארים את המלחמה. לא רוצים באנדרטאות לזכר ניצחונות צבאיים מפוארים. אנחנו נלחמים רק בעל כורחנו, ולא חיים על חרבנו. אנחנו נלחמים למען החיים, ורועי נלחם למען החיים, ועל כן אנדרטאות הניצחון שלנו הן גני משחקים כמו זה. הם העדות להתגשמות הנבואות העתיקות על שיבת ציון. ילדים משחקים".

למילים האלה הקשיבו בקהל גם שני הילדים של רועי קליין, שגרים עם אימם שרה ביישוב עלי, וגם חיילים מגולני שבאו לטקס. לאלישיב היה מסר גם אליהם: "מח"ט גולני לשעבר שמואל זכאי אמר שיום יבוא ורועי יהיה מח"ט גולני. לפי החשבון שלי, אם היינו זוכים לכך, זה כנראה היה קורה מתישהו בתקופה שלכם. אני מקווה שתרגישו שבמובן מסוים, רועי הוא באמת המח"ט שלכם. זכיתם במח"ט משכמו ומעלה, אל"מ רסאן עליאן. יש לכם מח"ט של מטה. רועי הוא מח"ט של מעלה, שאולי לא ייתן לכם פקודות מעשיות, אבל אם תקשיבו היטב ותלמדו עליו, תשמעו את המסר שלו.

"אחד המשפטים שהיו מזוהים עם רועי, היה המשפט: 'קשה זה טוב'. יש קשיי הסתגלות בתחילת השירות, יש קשיים של אמצע השירות, יש קשיים של ותיקות. הקשיים הללו לא היו זרים לרועי, אבל הוא ידע להתגבר עליהם, כי הוא תמיד ראה גם את התמונה הגדולה יותר – את העובדה שאנחנו זוכים, ברוך השם, לפעול למען משהו חשוב, שחלק ממנו הם הילדים היקרים שמשחקים בגני השעשועים".