קורח שבא לפלג את העם ולטעון כנגד משה ואהרון, השתמש בדיון הלכתי מול משה רבינו. וכך מובא בחז"ל: קפץ קורח ואמר למשה: טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית? אמר לו: חייבת בציצית. אמר לו קורח: טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה, ארבעה חוטין פוטרים אותה? ועוד הקשה: "בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה? אמר לו: חייב במזוזה. אמר לו כל התורה כולה - ער"ה פרשיות אינה פוטרת את הבית, פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית?"
שואל הכלי יקר: מהיכן למדו חז"ל כי אלו הדיונים ההלכתיים שטען קורח נגד משה? לגבי ציצית אכן דורשים סמוכין. מדסמך "ויקח קרח" ל"פרשת ציצית". אבל מזוזה מהיכן למדנו שקורח פקפק עליה?
ונראה לפרש - כותב הכלי יקר: דמפיק לה מדכתיב "ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם". למה ליה למיכתב פתח אהליהם? אלא שיצאו נצבים לחרף ולגדף על המזוזה שבפתח אהליהם. והנה קורח חלק על פרשת ציצית ודתן ואבירם הוסיפו עוד לחלוק על מצות המזוזות שבפתח האוהל. כי אמרו כשם שטלית שכולו תכלת הסברא נותנת שהוא פטור בציצית, ובית מלא בספרים פטור ממזוזה, כך בשעה שכל העדה קדושים הם אינן צריכין למנהיג. ומחמת זה נענשו הם וטפם.
עוד שואל הכלי יקר:ויש להתבונן אם קרח ועדתו חטאו, מדוע הילדים שלהם נענשו? כיון שהם חלקו על ציצית ומזוזה שעונש מבטלן הוא בנים מתים ח"ו.. כמו שנאמר במסכת שבת (לב:) ר' יהודה ור' מאיר חד אמר בנים מתים בעוון ציצית, וחד אמר בעוון מזוזה... וטעם לשניהם אחד הוא, לפי ששניהם באו לזיכרון. כי המזוזה להיות ה' לנגד עיניו תמיד בבואו ובצאתו, והציצית לזכרון המצוות. וע"ז נאמר: "ותשכח תורת אלוקיך תשכח בניך גם אני" דהיינו אם תשכח את תולדות המעשים הטובים אשכח גם את סתם תולדותיך.
שמעתי סיפור מהגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א בענין זה, אודות בתו שלפני שנים רבות סבלה ממחלה בעינה והרופאים בארץ לא מצאו מזור לסיבת המחלה. שבעה חודשים הם הלכו מרופא לרופא, העין הייתה מוגלתית וחבושה, אך מזור אין. בעצת ידיד פנה הרב לפרופסור אליעזר גרינבלד מומחה בעל שם לרפואת העין. לקלניקה שלו בארה"ב מגיעים אנשים רבים, והוא בסייעתא דשמייא ממציא להם מזור ומרפא, ושטח בפני הפרופסור את הצרה אותה חווה בחודשים האחרונים. כל נסיונותי ונסיונות הרופאים לבדוק מה הסיבה לנפיחות עלו בתוהו, אמר לרופא.
הפרופסור קבע תור לבת למחרת היום. והרב התקשר הביתה למגדל העמק וביקש לשלוח את הבת בטיסה הראשונה לארה"ב. לא בכל יום פרופסור כה גדול מסכים לקבל פציינטית מהרגע לרגע. הבת נחתה בנמל התעופה על שם קנדי בשעה שש לפנות בוקר. שעתיים לאחר מכן כבר היו ישובים בקליניקה. פרופסור גרינבלד ערך בדיקה מקיפה וסריקת מערכת העין, והבטיח כי תוך שלושה ימים יגיש את התוצאות.
מנהג קבוע, היה לכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל שבשבת זו אנו מציינים את יום פטירתו, להגיע בכל יום לבית מדרשו בשדרת איסטרן פארקווי בשעה עשר בבוקר בדיוק. באותו יום, מיהר הרב גרוסמן עם בתו לבית הידוע בכינויו '770'. בחוץ כבר חיכו שני תורים, מימין ומשמאל. הרב נצמד לתור הגברים מצד ימין, ובתו עמדה מולו בצד הנשים. הרבי יורד ממכוניתו וכולו אומר הדר וכבוד. הוא מגיש לילד שעמד שם עם מטבע צדקה לשים בקופת צדקה. ואז הבין הרב גרוסמן כי זו השעה שלו.
הוא פרץ מתוך התור ונעמד מול הרבי זי"ע, שהרים את עיניו הטובות כמנסה להבין מה הסער. ואז הצביע על בתו הנערה: "רבי, זו הבת שסובלת בעין". הרבי כבר הכיר את הספור מתוך מכתבים ששלח כל אותה התקופה. "רבי, הושיעני" זעק מנהמת ליבו. הרבי הישיר מבטו ואמר: "צריך לבדוק את המזוזות, תהיה לה רפואה שלמה תיכף ומיד ותגדלו אותה לתורה לחופה ולמעשים טובים". אמן, ענה הרב בקול ומיד יצר קשר עם הרבנית, ומסר לה את דברי הרבי וביקש כי תשלח לבדוק את כל המזוזות בבית, וכן את המזוזה בחדרה של בתם הנערה, בפנימיה בה היא לומדת.
הרבנית בדקה מיד את כל המזוזות, ואכן במזוזה שבחדר הפנימיה נמצאה התקלה. המילה "עיניך" הייתה מחוקה. הפלא ופלא! עיניו הצופיות למרחוק של גדול הדור.
סופר ירא שמיים מיהר לתקן את המזוזה: פחות מיממה עברה והנפיחות בעין החלה לרדת בהדרגה. בשבת קודש הרב היה בהתוועדות של הרבי. באמצע חלוקת 'לחיים' הסתובב אליו הרבי ואמר לו: זה משתפר. אכן, כעבור יומיים נעלמה הנפיחות בת שבעת החודשים, כלא הייתה. נס של ממש.
ביום שני בבוקר, הם עלו לקליניקה של ד"ר גרינבלד כשהלב פועם בעוז. הפרופסור הנכבד, חמור הסבר, ישב ועיניו היו רציניות. מצחו חרוש הקמטים בישר כי התוצאות קשות. לפתע, הרים עיניו מהתיק ושאל: היכן הנערה? הנה היא, הצביע על בתו שישבה לצדו. לא זו – אמר הרופא בקוצר רוח – ההיא עם העין הבעייתית. זאת היא, פרופסור, אמר בתוקף: "אבל אין לה כלום בעיניים". כאן הגיע תורו של הפרופסור הגדול, אליו משחרים מכל קצווי עולם, להיוודע לכוחו של צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
אבי שליט"א סבל לפני כעשרים וחמש שנים מבעיה לבבית. ופנינו לרבי זצוק"ל לבקש את ברכתו, והוא הפנה אותנו לבדוק את המזוזות. בחדרו של אבי נמצאה מזוזה פסולה כאשר המילה "על לבבך" הייתה פסולה. האות ל' הייתה ארוכה והתחברה לאות שמתחתיה.
סיפור מעין זה התוודעתי אליו לפני כשלוש שנים בעש"ק פרשת קרח. פנה אלי רופאי האישי ד"ר נוסן וסיפר לי כי בתו הנשואה ילדה לפני חודש בן עם פגם בלב ועדיין לא עשו לא ברית. אך ב"ה מצבו משתפר לאחר סדרת ניתוחים, ואנו מקוים שתוך זמן קצר יעשו לו ברית. אולם השבוע הבת בת ה-4 לא חשה בטוב, הבאתי אותה למרפאה ועשיתי לה צילום מחשש לדלקת ראות, ואז לנגד עיני מצאתי גוש ליד הראות שהצביע על בשורה לא טובה, תוך יום אובחן אצלה גידול שמצריך ניתוח מידי. הרב, הוא שואל אותי, מה עושים?
אמרתי לו את דברי הכלי יקר ובקשתי שילך לבדוק את המזוזות. ואכן נמצאו בבית 3 מזוזות פסולות, כשאחת מהן חרוכה כולה, כשאין להם מושג איך הגיעה מזוזה כזו לבית. הבת עברה לאחר מספר ימים ניתוח שבו התגלה שהגידול שפיר, הוא הוצא במלואו מבלי שפגע בעורק כלשהוא, כשהרופאים מציינים שאם היו באים מאוחר יותר הגידול היה יכול לפגוע בעורקים. וב"ה היא ילדה בריאה ואיתנה.
"וכתבתם על מזוזות ביתך...למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם..".