סיפור זה לפרשת ויצא, שמעתי בילדותי מהאדמו"ר מספינקא זצ"ל.
בקדומים, הישוב בו גדלתי, נדירים היו ביקוריהם של אדמו"רים. כשביקר האדמו"ר ביישובינו, הלכנו מבוגרים וילדים ללוותו, והסיפור אותו סיפר נחרט בזיכרוני.
וכך סיפר- רבי שמעלקי מניקלשבורג, מגדולי החסידות, היה רגיל להגות בתורה כל הלילה, ולא היה ישן על מיטתו בצורה מסודרת. לעיתים, כשגברה עייפותו, היה מתנמנם מעט, ומיד היה שב ומתגבר בלימודו. לעת זקנותו, נתרופפה בריאותו, והרופאים הזהירו אותו שלמען חייו ובריאותו הוא חייב להתחיל לישון בצורה מסודרת.
אולם, רבי שמעלקי המשיך בדרכו, ולא שעה להפצרות הרופאים ובני משפחתו. החליטו בני המשפחה להזמין לעירם את אחד מגדולי ישראל, שהיה חבר ילדות של רבי שמעלקי, כדי שישפיע עליו להתחיל לישון ולדאוג לבריאותו.
כשבא החבר, שמח מאד רבי שמעלקי וערך לכבודו סעודה גדולה. כשהסתיימה הסעודה, אמר החבר – בוא נלך לישון, ומפני כבודו הלך עימו רבי שמעלקי לישון. באותו הלילה, לראשונה מזה זמן רב, ישן רבי שמעלקי על מיטתו היטיב.
למחרת, קמו השניים רעננים, טבלו במקווה, והלכו להתפלל. רבי שמעלקי היה ידוע כבעל תפילה גדול, והאורח ביקש ממנו לעבור לפני התיבה. באותו בוקר, תפילתו של רבי שמעלקי הייתה מרוממת וחיה במיוחד. כל כך מרוממת, עד שבזמן שאמרו שירת הים, חשו כל הנוכחים כאילו הם עוברים כעת את הים, והרימו את שולי מעיליהם לבל יירטבו. (אני זוכר את האדמו"ר מרים את שולי מעילו. כנראה, שלמדרגת עוברים את הים בחרבה – במקום יבש, לא הגיעו השומעים).
כשהסתיימה התפילה, פנה האורח למארח ואמר לו: 'איזו תפילה נפלאה. רואה אתה, כשישנים טוב, זוכים למדרגות כה גבוהות בתפילה!'
השיב לו רבי שמעלקי –בשעה שהגיע יעקב להר המוריה, הלך לישון, וזכה לחלום ולראות מלאכי אלוקים. אם כן, לכאורה, בזכות השינה זוכים להשגות נשגבות.
אולם האמת היא שונה. התורה מדגישה שם – "וישכב במקום ההוא", וכפי שמדקדק רש"י – "באותו מקום שכב, אבל 14 שנה ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה". ללמדך, שמי ששנים רבות לא ישן, כשישן אחר כך לילה אחד זוכה להשגות נשגבות. אך מי שישן כל לילה על מיטתו, אינו זוכה לכלום...
תובנות רבות אפשר ללמוד מסיפור מתוק זה, ובעיקר את גודל השקידה והעמל שעמלו אבותינו ורבותינו בתורה. ולוואי ונאמץ מקצת שבמקצת מהתמדתם. ובכל זאת, אולי נעיר הערה קטנה בשיפולי הסיפור.
בסיפור מודגשת החיות המיוחדת שהייתה בשירת הים. בדרך כלל, קריעת הים מבטאת מאורע ניסי החורג מגבולות הטבע (קשה זיווגם כקריעת ים סוף). והנה, זכו הנוכחים בזכותו של רבי שמעלקי להתרומם למדרגה זו בתפילה היום-יומית הרגילה. החבר מנסה לשכנע את רבי שמעלקי, שכדי להגיע לרוממות כזו בחיים השגרתיים הרגילים, עליו לחיות חיים שגרתיים ולישון כאחד האדם.
אך רבי שמעלקי משיב לו שאין זה כך. אמת, גם רבי שמעלקי מסכים שהחידוש הגדול הוא להיפגש עם ה' בחיי השגרה והחולין הרגילים והאפורים. אך הדרך להגיע לכך חייבת לעבור בפרק חיים בו חרג האדם מחיי החולין, הקריב והתרומם לגובה רוחני. רק אז, כשישוב לחיי החולין, יהיה בכוחו לרוממם.
רבי שמעלקי לומד זאת מיעקב אבינו. גם יעקב זוכה למדרגות מרוממות בחיי היום-יום. לעומת אברהם ויצחק שהלכו להר המוריה למאורע החריג והנשגב של העקידה, הרי שיעקב אבינו פוקד את המקום ו... הולך לישון. שינה היא שיא השגרתיות האפורה, שהרי לא נרדמים כשמתרגשים ומתלהבים. והנה, דווקא בשיא השגרתיות המנמנמת זוכה יעקב למראות אלוקיים. אך האמת היא, שיעקב זוכה למדרגה זו רק בזכות הכנה ארוכת שנים של עמל גדול על ההתרוממות וההיטהרות.
ואף אנו נלמד ונזכה בעז"ה לעמול להתרומם ולהיטהר, ורק מתוך כך נזכה להביא את הדבקות האלוקית לחיי היום-יום.