בגוש קטיף נמשכת שגרת הפיגועים. בבית חנון הופעל אמש מטען חבלה נגד חיילינו שהיו בפעילות. לא היו נפגעים, ולא נגרם נזק.
סמוך לחממות מושב מורג חשפו אתמול חיילי יחידת שמשון שני מטעני קלע. אחד מהם במשקל של 40 קילוגרמים והשני במשקל 70 קילוגרמים. חבלנים של משמר הגבול פוצצו את המטענים בשלום.
רימונים הושלכו אל חיילי צה"ל סמוך לרפיח בגבול ישראל מצרים.
במורג שבדרום חבל עזה נחשף מטען גחון בעומק של חצי מטר בתוך האדמה. חבלנים מכוחותינו טיפלו בו. לא היו נפגעים, ולא נגרם נזק.
ביום שישי הופעל מטען נגד אוטובוס המטפלות שיצא מנצרים. בפיגוע נפצעה מטפלת אחת פצעים בינוניים, שתיים נוספות נפצעו קל מרסיסים, ויתר הנוסעות סבלו מפגיעות חרדה.
צורית ירחי, תושבת נצרים, סיפרה לערוץ 7 כי באותו יום שישי, דקות אחדות אחרי השעה אחת, יצא כהרגלו האוטובוס המחזיר את המטפלות מהמעונות, מהפעוטונים ומהגנים בנצרים לבתיהן באזור נתיבות והסביבה. לדבריה, מדובר באוטובוס ממוגן ירי המלווה בג'יפים צבאיים. לפתע הופעל נגדו מטען גדול שהונח כחמישה מטרים מהכביש. לדבריה, המטפלות שנפצעו מגיעות כל בוקר מנתיבות ומהסביבה לטפל בילדים במעונות, בפעוטונים ובגנים, ובצהרים הן שבות לבתיהן. המטפלת שנפצעה עובדת בנצרים מזה שבע שנים, אומרת ירחי ומוסיפה כי מדובר בצוות מסור של כמה בחורות, המגיעות מידי יום כל ימות השנה לטפל בילדים, ולהחזיק את הגנים ואת המעונות. לחלקן, אומרת ירחי, הוצעה אפילו עבודה אחרת בסביבות מגוריהן אבל הן אוהבות את היישוב ואת תושביו, וגם הילדים קשורים אליהן מאד. הן הפכו חלק מהקהילה של נצרים, אומרת ירחי. לדבריה, הבנות מבינות את חשיבות ההתיישבות בנצרים, ולמעשה הן משמשות "העורף" של נצרים. מדובר בבנות ובבני משפחתן המודעים לכך שהן נתונות בסכנה בבואן ובצאתן, ולכן, אומרת ירחי, יש להצדיע להן. ירחי מציינת כי מיד עם היוודע דבר הפיגוע יצר היישוב קשר עם נוסעות האוטובוס והקשר נשמר עד לכניסת השבת ומיד לאחריה. במוצאי שבת יצאו נשות נצרים לבקר את המטפלת שנפצעה ואת אלו שלא נפצעו, וכולן הצהירו כי הן חוזרות לנצרים, מספרת ירחי. היא מציינת כי גם המטפלת שנפצעה ועברה גם ניתוח אמרה כי לו היה הדבר בידיה הייתה קמה למחרת בבוקר וחוזרת מיד לעבודה.
ירחי ספרה כי בשנתיים וחצי האחרונות חיים תושבי נצרים במציאות של נס. "אנו נוסעים על כביש שעליו אירעו פיגועים רבים וגם ניסיונות לפיגוע, אבל, מוסיפה ירחי, למרות הקושי ולמרות הסרבול שנוצר מהצורך לנסוע בשיירות, תושבי היישוב עושים מאמץ לפתח את היישוב ולחיות בו חיים נורמליים.
ירחי אומרת כי אין לה אמון באותה "ממשלה" חדשה ברש"פ. כולם נותרו עם אותה מטרה, להשמיד אותנו: החל מנצרים הקטנה וכלה במדינת ישראל כולה. מאז כינונה של אותה "ממשלה", אומרת ירחי, המצב הביטחוני לא הוטב אלא החמיר. יש כאן מלחמה בלתי פוסקת, והם אינם חדלים מלנסות לפגוע בנו. כישלונם קשור במאמץ שהצבא משקיע כאן. (כ)
סמוך לחממות מושב מורג חשפו אתמול חיילי יחידת שמשון שני מטעני קלע. אחד מהם במשקל של 40 קילוגרמים והשני במשקל 70 קילוגרמים. חבלנים של משמר הגבול פוצצו את המטענים בשלום.
רימונים הושלכו אל חיילי צה"ל סמוך לרפיח בגבול ישראל מצרים.
במורג שבדרום חבל עזה נחשף מטען גחון בעומק של חצי מטר בתוך האדמה. חבלנים מכוחותינו טיפלו בו. לא היו נפגעים, ולא נגרם נזק.
ביום שישי הופעל מטען נגד אוטובוס המטפלות שיצא מנצרים. בפיגוע נפצעה מטפלת אחת פצעים בינוניים, שתיים נוספות נפצעו קל מרסיסים, ויתר הנוסעות סבלו מפגיעות חרדה.
צורית ירחי, תושבת נצרים, סיפרה לערוץ 7 כי באותו יום שישי, דקות אחדות אחרי השעה אחת, יצא כהרגלו האוטובוס המחזיר את המטפלות מהמעונות, מהפעוטונים ומהגנים בנצרים לבתיהן באזור נתיבות והסביבה. לדבריה, מדובר באוטובוס ממוגן ירי המלווה בג'יפים צבאיים. לפתע הופעל נגדו מטען גדול שהונח כחמישה מטרים מהכביש. לדבריה, המטפלות שנפצעו מגיעות כל בוקר מנתיבות ומהסביבה לטפל בילדים במעונות, בפעוטונים ובגנים, ובצהרים הן שבות לבתיהן. המטפלת שנפצעה עובדת בנצרים מזה שבע שנים, אומרת ירחי ומוסיפה כי מדובר בצוות מסור של כמה בחורות, המגיעות מידי יום כל ימות השנה לטפל בילדים, ולהחזיק את הגנים ואת המעונות. לחלקן, אומרת ירחי, הוצעה אפילו עבודה אחרת בסביבות מגוריהן אבל הן אוהבות את היישוב ואת תושביו, וגם הילדים קשורים אליהן מאד. הן הפכו חלק מהקהילה של נצרים, אומרת ירחי. לדבריה, הבנות מבינות את חשיבות ההתיישבות בנצרים, ולמעשה הן משמשות "העורף" של נצרים. מדובר בבנות ובבני משפחתן המודעים לכך שהן נתונות בסכנה בבואן ובצאתן, ולכן, אומרת ירחי, יש להצדיע להן. ירחי מציינת כי מיד עם היוודע דבר הפיגוע יצר היישוב קשר עם נוסעות האוטובוס והקשר נשמר עד לכניסת השבת ומיד לאחריה. במוצאי שבת יצאו נשות נצרים לבקר את המטפלת שנפצעה ואת אלו שלא נפצעו, וכולן הצהירו כי הן חוזרות לנצרים, מספרת ירחי. היא מציינת כי גם המטפלת שנפצעה ועברה גם ניתוח אמרה כי לו היה הדבר בידיה הייתה קמה למחרת בבוקר וחוזרת מיד לעבודה.
ירחי ספרה כי בשנתיים וחצי האחרונות חיים תושבי נצרים במציאות של נס. "אנו נוסעים על כביש שעליו אירעו פיגועים רבים וגם ניסיונות לפיגוע, אבל, מוסיפה ירחי, למרות הקושי ולמרות הסרבול שנוצר מהצורך לנסוע בשיירות, תושבי היישוב עושים מאמץ לפתח את היישוב ולחיות בו חיים נורמליים.
ירחי אומרת כי אין לה אמון באותה "ממשלה" חדשה ברש"פ. כולם נותרו עם אותה מטרה, להשמיד אותנו: החל מנצרים הקטנה וכלה במדינת ישראל כולה. מאז כינונה של אותה "ממשלה", אומרת ירחי, המצב הביטחוני לא הוטב אלא החמיר. יש כאן מלחמה בלתי פוסקת, והם אינם חדלים מלנסות לפגוע בנו. כישלונם קשור במאמץ שהצבא משקיע כאן. (כ)