שמואל ב פרק טו
פרק ט"ו מספר על סיפור הבגידה הגדולה של אבשלום שמרד באביו. יחד עם אבשלום הכתוב מתאר דמות נוספת שבגדה בדוד – אחיתופל הגילוני (יב).
מהמשך הסיפור אנו למדים על חשיבותה של דמות זו. כאשר הוגד לדוד על בגידתו של אחיתופל הוא מתפלל באופן מיוחד "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה'" (לא) ולאחר מכן הוא מבקש מחושי הארכי להישאר בירושלים ולהפר את עצת אחיתופל (לד). כאשר אבשלום מגיע לירושלים ושואל בעצתו של אחיתופל, אומר הכתוב: "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים" (ט"ז, כג).
אלא שלעומת בוגדים אלו שגרמו לדוד לקום ולברוח במהירות מהעיר, הכתוב מציג לפנינו, במהלך תיאור המנוסה והיציאה מהעיר, שורה של מפגשים בין דוד לאישים שונים שנשארו נאמנים לדוד גם כאשר הדבר לא היה ברור כלל ועיקר.
ראשית, הכתוב מתאר את הלוחמים שעוזבים עם דוד ויוצאים עמו למסע: הכרתי והפלתי, כוח צבאי מיוחד (יש הטוענים – משמר המלך) וכן 'הגיתים', שבפשטות מדובר על שכירי חרב גויים.
הכתוב מתאר את הדו שיח בין מנהיג קבוצה זו, איתי הגיתי, ובין דוד, המזכיר מאוד את סיפור רות ונעמי: דוד מנסה לשכנע אותו שהוא מסכן את עצמו לשווא במלחמות לא לו, אך איתי מסרב לעזוב: "וַיַּעַן אִתַּי אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר חַי יְיָ וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי אם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם לְמָוֶת אִם לְחַיִּים כִּי שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּךָ" (כא). הכתוב מדגיש את העובדה שדווקא הגוי, הזר, נשאר נאמן לדוד בעוד שבנו, בשר מבשרו, בגד בו.
בהמשך מתאר הכתוב דמות נוספת, ישראלית, שנשארה נאמנה לדוד: חושי הארכי, שדוד שולח אותו להפר את עצת אחיתופל. יתכן וגם הנאמנות שלו מבליטה את בגידת אבשלום: משפחת הארכי הם משבט בנימין (יהושע ט"ז ב). לשבט זה, שאיבד את המלכות, היו את כל הסיבות לשמוח במפלת דוד, וכפי שבאמת התרחש בסמוך כאשר דוד נפגש עם שמעי בן גרא ממשפחת שאול שמקללו (ט"ז, ו-ח). ושוב, האיש הזר (הפעם ישראלי) נשאר נאמן בעוד שהבן והיועץ הקרובים בגדו.
מתוך הפרק היומי בתנ"ך