מהרגע הראשון, המפכ"ל החדש הראה לראשי כת המגדר השלטת במחוזותינו שהוא לא מתרגש מהן.
זה היה כאשר הוא הורה לקצינים להפסיק לתדרך עיתונאים, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו. הדס שטייף, מ"תא העתונאיות", שהוקם על ידי אשת השמאל הקיצוני ענת סרגוסטי, צייצה אז בזעם: "מורידה את הכפפות".
מה הקשר בין המגדריסטיות לבין הדלפות שוטרים לעתונאים? הכתב המשפטי יובל יועז כתב על כך מאמר לפני שנתיים ב"גלובס", אחרי שצצו האשמות נגד סילבן שלום: "תא הטרור הקרוי 'תא העיתונאיות' היכה שוב," כתב. "דפוס הפעולה של 'תא העיתונאיות' מזכיר יחידת חיסול מקצועית – הפעם מדובר על חיסול פוליטי... קשה לראות כיצד עיתונאיות מכלי תקשורת מתחרים מספקות זו לזו מידע ופועלות בשיתוף פעולה הנוגד כללים בסיסיים של תחרות ומאבק על בלעדיות."
”מן הראוי שהעורכים בכלי התקשורת השונים יחדלו להעניק במה לפיגולים עיתונאיים שכאלה," כתב יועז. תא העתונאיות מייד הגיב בצורה מאיימת, שרק הוכיחה את טענותיו של יועז, ודרש את הסרת מאמרו מהאתר. המאמר אכן הוסר, באקט של פחדנות עתונאית.
ברם, הבוקר פירסם ערוץ 2 כי אחת המתלוננות נגד שלום דרשה 700,000 ₪ כדמי שתיקה, מה שמסתדר היטב דווקא עם טענותיו של יועז.
האם רנ"צ אלשיך היה מודע לדפוס ההתנהלות הטרוריסטי של כת המגדר כשנתן את ההוראה ההיא? בדיעבד, נראה שהתשובה היא חיובית. זה התברר בשבוע שעבר, כאשר הוא הודיע בלי פחד – דווקא ביום החגא שלהן, 'יום האישה הבינלאומי', דווקא בנאום מול מאות שוטרות ודווקא לאחר דבריה של יועצת המפכ"ל לענייני נשים – שהמשטרה תחדל להתייחס למכתבים אנונימיים המכילים האשמות לגבי התנהגות מינית קלוקלת של שוטרים.
המגדריסטיות המומות. איך הוא מעז? התדהמה באה לידי ביטוי בדיווחיו של כתב חדשות 2, משה נוסבאום:
"גם אחרי הסערה שהתעוררה בעקבות הפרסום בחדשות 2, המפכ"ל מתבצר בעמדתו," כתב נוסבאום. "לטענת אותם גורמים, אלשיך אינו מצטער גם על עיתוי הבשורה אודות שינוי המדיניות – כנס בהשתתפות מאות שוטרות לרגל יום האישה הבינלאומי. הוא היה מודע היטב למשמעות הדברים שנאמרו על ידו דווקא שם.
בכתבה מתראיינת גם אחת הכוהנות המגדריסטיות הגדולות, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, שרומזת באופן ברור שהיא מצפה מהשר גלעד ארדן להטיל וטו על הנחיית המפכ"ל. נוסבאום מדווח כי ביקש את תגובת השר אך לא קיבל אותה. לעומת זאת, שרת המשפטים איילת שקד דווקא גיבתה את אלשיך – וגם זו מכה קשה עבור המגדריסטיות.
מה שהמפכ"ל עשה דורש אומץ. מכיוון שדפוס הפעולה של המגדריסטיות ידוע, יש להניח שהוא גם לקח בחשבון כי הן יחפשו כעת ביתר מרץ אישה שתהיה מוכנה לומר שאמר לה משהו לא ראוי לפני 30 שנה, או שכתפו שפשפה את הכתף שלה כשעלו יחד במעלית. הוא מודע, מן הסתם, לאפשרות שהן יפעילו לחצים ויציעו פיתויים למי שתסכים לשתף איתן פעולה. אבל הוא כנראה מספיק בטוח בידיעה שהן יתקשו למצוא נשים כאלה.
הוסיפו לכך את ההנחיה שמונעת תדרוכי עתונאים, ואת ההנחיה נגד תלונות אנונימיות, ומלאכת "החיסול המקצועית" שכתב עליה יועז הופכת קשה מאוד, עד בלתי אפשרית.
כעת יש לקוות שהאומץ שגילה אלשיך יתחיל לחלחל אל הדרגים שמתחתיו, וגם אל העתונאים וחברי הכנסת, שנוהגים להתרפס ולשקשק בפני נציגות כת המגדר. במעשיו אלו הפגין אלשיך את ערכי המנהיגות של פעם, של המפקד שאומר "אחרי!" ונכנס לקרב ללא פחד ובאמונה – אך בשום שכל ולאחר פעולת הכנה.
בינתיים, הופיעה פה ושם בעולם העתונות הישראלי ידיעה לא פחות חשובה ומעניינת, לפיה בית המשפט העליון חייב ארבע נשים שהעלילו על גבר כאילו אנס אותן מספר פעמים, לפצות אותו ב-550,000 שקל. בית המשפט קבע שהעלילה הייתה פרי תוכנית אותה הובילו עו"ד רוני אלוני-סדובניק והיחצ"ן מוטי מורל. קורבן העלילה היה עו"ד אורי דניאל.
פסק הדין של השופט יצחק עמית קבע כי במסגרת העלילה, התלוננו הנשים במשטרה כאילו דניאל אנס אותן. לאחר שהתיקים נסגרו, החלו שלוש מהן במהלך שנועד להרוס את דניאל מבחינה אישית ומקצועית. "בשלב זה, ליוותה אלוני-סדובניק את השלוש," דיווח אתר News1.
אותה אלוני-סדובניק היא פעילה מגדריסטית מובילה, המרבה להופיע בעתונות ובכנסת. בשבוע שעבר פירסמה הדס שטייף פוסט בפייסבוק בו הודתה לסדובניק על כך שבחרה בה כ"אישה משנת מציאות" במסגרת פרוייקט של אתר "סלונה". כך שהכל מתחבר לכדי תמונה של חשדות לשחיתות קשה ברמות הגבוהות ביותר של תנועת המגדר, כאשר גורמים פוליטיים קיצוניים בוחשים בקלחת, ויד רוחצת יד.
המפכ"ל לקח על עצמו את ביעור הנגע הזה ללא חשש מסחיטה ואיומים, וכולנו צריכים להתפלל בדבקות ובכוונה גדולה שיצליח.