היום השמיני לימי המילואים, הוא ראש חודש ניסן, נטל עשר עטרות (כתרים).
א. היה ראשון למעשה בראשית שהיה אחד בשבת.
ב. ראשון לנשיאים – להקרבת הנשיאים לחנוכת הבית.
ג. ראשון לשכון שכינה בישראל, שכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
ד. ראשון לאסור במה, שאסור להקריב במה מיום זה.
ה. ראשון לכהונה שמיום זה התחילה העבודה באהרון ובניו
ו. ראשון לברכת כהנים
ז. ראשון לעבודת התמידים
ח. ראשון לחודשים
ט. ראשון לאכילת קודשים
י. ראשון לירידת האש "ותצא אש מלפני ד' ותאכל על המזבח". (עיין שי למורא, פ"ט א).
בשיא היום השמיני, אחרי שכלו כל העבודות, אהרן מברך את העם ככתוב "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" (ויקרא ט כב). והנה בנקודת השיא, כאשר כל העם ציפה לראות כיצד השכינה יורדת לישראל - לא ירדה השכינה.
העם היה עצוב ואהרן הכהן היה "מצטער ואומר: יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה: משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי, מיד נכנס משה עמו וביקשו רחמים וירדה שכינה לישראל" (עיין רש"י ויקרא ט כג). ככתוב "ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם , וירא כבוד ד' אל כל העם ותצא אש מלפני ד' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים, וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" (ויקרא ט כג).
ומה הברכה שבירכו משה ואהרן? מסביר רש"י - "ויהי נעם ד' אלקינו עלינו", יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. ואכן העם זכה והשכינה ירדה אליהם ומתוך כך נשתנה מצב רוחם ושמחו מאוד ככתוב "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם".
נכון לעכשיו, מטרת הקמת המשכן והעבודה בו, היא גילוי השכינה, דהיינו גילוי אור השם יתברך וטובו – לישראל ודרכם לעולם כולו, כדברי חז"ל "נתאווה הקב"ה לשכון בתחתונים". לזה הקב"ה בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וחיי עולם נטע בתוכנו. כשם שבתהליך הקמת המשכן ועבודת הכהנים בו, רק בסוף, ביום השמיני, נתגלתה השכינה, כך גם בימינו. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך מורכב ומסובך שתכליתו ומטרתו – גילוי אור ד' יתברך דרכנו לעולם כולו.
צריך להתחזק באמונה ולהתאזר בסבלנות, ולהתפלל ולבקש מד' יתברך, שיהיה "נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננהו" ונזכה לסיעתא דשמיא ויתקיים בנו "וירא אליכם כבוד ה' ".
מהמצפה לישועה השלמה
מתוך העלון "באהבה ובאמונה"