יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות, מסמלת את התקווה של כל אדם באשר הוא לצאת מכבלי השעבוד בהם הוא נתון לחיים של חופש וחירות. היציאה ממצרים, נושאת בכנפיה את בשורת הזכות הבסיסית ביותר שניתנה לאדם, הזכות לחירות ולבחירה חופשית.
לכן, כולנו מקפידים מידי פעם לקחת חופש מהעבודה, לצאת לנופש, לטיול או בילוי, לשכוח מהעמל והלחץ במקום העבודה ולנשום מעט אויר פסגות. משום כך, טיול או יציאה קצרה לטבע אינם מותרות, אלא צורך חשוב ובסיסי של האדם באשר הוא שם, בנוסף לערך הציוני והערכי של הכרת הארץ והשוטטות בה ובשביליה. דווקא בימים של טרור סכינים משתולל, חשוב לשדר עסקים כרגיל ולצאת למרחבי ארץ ישראל היפה, לשבילים ולמסלולים.
אלא שלצערנו, השבוע פורסם הנתון הקשה לפיו כ- 63 אחוזים ממסלולי הטיולים בארץ אינם מונגשים לבעלי מוגבלויות. כך, אותם בעלי נכות או מוגבלות כזו או אחרת, נוסף על היותם מוגבלים בפעולות שונות שלרוב האנשים נראות כטריוויאליות לחלוטין, עוד הם נצרכים להתמודד עם מיעוט קטן של מקומות בהם הם יכולים לנפוש כראוי.
אז נכון, מסלולים ואתרי תיירות רבים קשה או לא ניתן להנגיש עבור כסאות גלגלים או קביים. לצערי אני מתקשה לדמיין כסא גלגלים יורד במורדות הדרג'ה במדבר יהודה. מנגד, ישנם מקומות רבים בהם לא מדובר ביותר ממחשבה, כגון הסדרת חניית נכים, שירותי נכים או רמפה במקום הנכון. אמנם, ישנם מקומות בהם נדרש רצון טוב ומעט השקעה ויצירתיות, אבל זה שווה, שווה להשקיע עבור חיוך של אדם שמרותק לכיסא גלגלים.
אמרו חכמים: 'חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. לקראת חג הפסח הממשמש ובא, מומלץ לנו לחשוב כיצד עם היציאה הפרטית שלנו לחירות אנחנו מסייעים ולו במעט ליציאה של הסובבים אותנו. השכן שנזקק לעזרה כלכלית או לכתף תומכת, קרובת המשפחה שבעלה חולה והחבר שמחובר כל ימיו לכסא גלגלים וכל חלומו לחיות כאחד האדם, אדם רגיל מן השורה שמסוגל לעבוד, להתנייד בקלות, וגם כמובן לטייל ולנפוש כמו כל אחד אחר.
מדובר כאן בחובה מוסרית ממעלה ראשונה, שמוטלת בראש ובראשונה על כולנו כחברה, ואף עלינו כעם שרואה בערבות הדדית ערך ומצווה חשובה ממדרגה ראשונה ששווה להשקיע בה. חברה מתוקנת לא נבחנת בהצלחותיה הכלכליות או הביצועים המרשימים שלה בבורסה או באצטדיון.
חברה מתוקנת היא חברה שבה יחיו בכבוד החלש והנדכה עם העשיר, ובעלי הנכות עם שאר האדם בשווה. לא בשמיים היא; לא מדובר כאן בקריעת ים סוף- ומאידך גיסא, לאחינו בעלי מוגבלות התנועה מדובר ביציאה אמיתית מעבדות לחירות.