"מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בליבו. ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ומדרשות – מה טובו אהליך יעקב" (סנהדרין קה,ב). ופירש"י: דכתיב "ויהפוך ה' לך את הקללה לברכה".

בסתר לבו ידע בלעם שראויים הם לברכה, אלא ששנאת ישראל יקדה בו דווקא בגין מעלותיהם, ולבסוף כשבירכם איגלאי מילתא למפרע שמחשבתו הנסתרת היא הנכונה.

וכך אמר משה: "ריבון העולמים, אם היינו ערלים או עובדי ע"ז או כופרי מצוות, לא היו שונאים אותנו, אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו..." (במד"ר כב). דווקא התורה שקיבלנו, היא הגורמת לשנאה, משום שע"י התורה אנו מייצגים את רבש"ע בעולם. "למה נקרא שמו סיני? שממנו ירדה שנאה לאומות העולם". וכ"כ הרמב"ן על הפסוק "אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם", "לשנאתו של הקב"ה עשו כל זה".

דברים אלו מוזכרים פעמים רבות בנביאים ובכתובים. "כי עליך הורגנו כל היום". "כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו". כל התרגשות הגויים והתייצבותם יחד – "על ה' ועל משיחו". ומה בקשתם? "ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו" (תהלים ב). אלו מוסרות אנו מטילים על אומות העולם? דווקא בתקופתנו נאמרו הדברים בבירור ובגלוי. כך אמר היטלר ימ"ש לסופר הגרמני ראושנינג: "ההשגחה יעדה אותי להיות משחררה הגדול של האנושות. אני משחרר את האנושות מכבלי המצפון והמוסר אשר נהפך למטרה בפני עצמה". "המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו, מלחמת הגרמנים ביהודים. כל השאר אינו אלא מראית עין".

לאחר מלחמת יוה"כ, כתב עורך עיתון לונדוני: "לאט לאט הופכת ישראל למטרד". העיתונאי בנימין גלאי הגיב "אין לך אמת גדולה מזו. אך יכני הרעם, מדוע לאט? ימים רבים לפני שהורידו את הסנדי טיימס מראש הר גבוה בפליט סטריט, פרסמה לשכת העיתונות הממשלתית שלנו ספר לבן ובו עשר נקודות, שכל אחת מהן מטרד: לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. פעם היינו מטרד לבבלים, למצרים, ולאשורים. בימי הביניים היינו מטרד לצארים, לישועים... היום אנו מטרד לקומוניסטים, לפאשיסטים ולעריצים מזרחיים. כל זמן שהנשמה בקרבינו, ג'נטלמן, מטרד שאין לסלקו".

הסופר עזריאל קרליבך כתב אחרי השואה מאמר על שנאת ישראל. וכך סיים את דבריו "הם התפרצו לעליות הקיר, מקום שם ישבו תינוקות של בית רבן ועסקו בתורה בקול חנוק, מפני שכל עוד קול זה נשמע בעולם, אין השטן יכול לישון במנוחה. הם חיללו את כתבי הקודש, מפני שמהאותיות המתות בוקע הקטרוג, הלגלוג, הבוז, לכל ישותם".

"עליך הורגנו כל היום".

מתוך העלון "שבת בשבתו"