שר המשפטים יוסף לפיד הורה ליועץ המשפטי לממשלה לנסח הצעת חוק שתשאיר את הסמכות לפסול חוקים בידי בית המשפט העליון בלבד, וכי רק במקרים שהשופטים יחליטו שהחוק נוגד חוק יסוד הם יפסלו אותו. מדובר בחוק יסוד החקיקה, אשר ייקבע בו כי רק הרכב מורחב של 11 שופטים יוכל לבטל חוקים של מדינת ישראל. הוראה זו באה בעקבות ביקורתו של יו"ר הכנסת על בית המשפט העליון בשבוע שעבר. לדברי יו"ר הכנסת, באקטיביזם השיפוטי שלו פוגע בית המשפט העליון בדמוקרטיה.
בתגובה אמר יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן לכתבת ערוץ 7 רותי אברהם, כי הצעת השופט ברק לחוקק חוק שיאפשר לשופטי בית המשפט בהרכב מורחב לבטל חוק כנסת היא "פח" שמנסה בית המשפט לטמון לכנסת. חוק זה נועד לסלול עבור בית המשפט העליון את הדרך לעשות באופן לגיטימי את מה שכיום הם אינם מורשים לעשות - לפסול חוקי כנסת.
איתן אמר "נעמוד על הרגליים האחוריות" ולא נאפשר לחוק לעבור בוועדת החוקה. לדבריו, יש בהצעה גם ניסיון לרצות את יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.
את ההצעה לחוקק חוק שיסמיך את שופטי בית המשפט העליון לפסול בהרכב מיוחד חוקי כנסת השמיע השופט ברק בהרצאת פתיחה בכינוס לשכת עורכי הדין, המתקיימת באילת. בהתייחסו לביקורתו של ריבלין אמר ברק כי "הצעקה קמה על שלושה פסקי דין שנתן בית המשפט העליון ועל פסק דין של בית משפט השלום. האם זו פגיעה בדמוקרטיה הישראלית?" ברק הוסיף ואמר כי "דמוקרטיה אינה רק חקיקה רגילה של הכנסת. הריבון הוא העם, ונבחרי הציבור אינם יכולים לחוקק כל מה שעולה על דעתם".
עוד אמר ברק כי ריבלין פגע "לא רק במערכת המשפט אלא אף בכנסת עצמה כאשר לא הכיר בכוחה ובעליונותה של החקיקה".
"צר לי על גישתו של יושב ראש הכנסת. היא מבטאת גישה פורמלית חד-ממדית למושג הדמוקרטיה. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, כמו שהוא מתבטא ברשות מחוקקת. דמוקרטיה היא גם שלטונם של ערכים, של עקרונות ושל זכויות אדם, שהרוב אינו רשאי ליטול מהמיעוט".
ברק אף טען ש"הפגם העיקרי בגישה של יו"ר הכנסת הוא בכך שאינו מבחין בין הכנסת המחוקקת חוקים רגילים לבין הכנסת המחוקקת חוקי יסוד". לשיטת ברק, הכנסת חוקקה חוקי יסוד חוקתיים, הגוברים על חקיקת הכנסת הרגילה, שאינה יכולה לסתור אותם. לפי ברק, תפקידו של בית המשפט הוא להתערב במקרה שחוק רגיל של הכנסת סתר חוק יסוד של הכנסת. בכך, אמר ברק, בית המשפט "מתערב במחלוקת פנימית של הכנסת בדרך של פרשנות, אך הוא אינו קובע דבר". הנשיא ברק הציע לכנסת לחוקק חוק שיגביל את האפשרות של בתי המשפט לשנות חוקים. לדבריו, סמכות זו צריכה להיות שמורה לבית המשפט העליון בהרכב מיוחד.
בריאיון לערוץ 7 אמר ח"כ איתן כי יש לחזק את ידיו של ריבלין במאבקו נגד הניסיונות של בית המשפט העליון ליטול לעצמו באופן חד צדדי סמכויות שהחוק לא העניק לו ושהריבון, העם, לא נתן לו מנדט לכך. ליו"ר הכנסת לא הייתה בררה, אומר איתן, אלא לצאת בפומבי נגד אותו "אקטיביזם שיפוטי" או נגד המתקפה של הרשות השיפוטית, שכאמור, נוטלת לעצמה סמכויות על חשבון הכנסת, הרשות המחוקקת, וזאת משום שהמהלכים הולכים ומתעצמים. אם שופט בבית משפט השלום יכול לפסול חוק של כנסת פירוש הדבר שכל שופט וכל דיין בכל ערכאה שיפוטית יכול להחליט שעמדת הרוב, המיוצגת בכנסת, אין בה מאומה ולא שופטים על פיה.
איתן התייחס לטענה כי שופט יכול לפסול חוק אם החוק פוגע בחוק יסוד, באומרו כי בשני חוקי יסוד יש פסיקה האומרת שאין מחוקקים חוק הפוגע בזכויות אדם שנקבעו בחוקים, אלא אם כן הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל. כשהכנסת קיבלה את ההחלטה בדבר שני חוקי היסוד הללו היא לא התכוונה וגם לא מסרה סמכות לבית המשפט העליון לבטל את חוקיה. כדי לקבוע מי רשאי לבטל את החוקים ואיך זה צריך להיעשות על הדבר להיאמר במפורש בחוק, ואין אפשרות שהדבר ייעשה באמצעות פרשנות של שופט, אמר איתן והוסיף כי כאשר מפרשים את חוקי הכנסת מבלי שהיא התכוונה לפרשנות זו, בית המשפט קונה לעצמו סמכויות שלא כדין. אם רוצים להעביר סמכויות מהכנסת ,הרשות המחוקקת, לרשות השופטת, יש לעשות זאת בצורה מפורשת ובאמצעות חוקה, אומר איתן.
לדברי איתן, ברק אינו יכול ליטול לידיו סמכות של ביטול חוקים ולטעון כי הוא מפרש סמכות זו מכוח החוק. ביטולו של חוק בידי בית המשפט העליון אינו דבר של מה בכך, ונדרשת לזה אסמכתא חוקית. לדבריו, מי שצריך לקבוע בנושא הוא העם, והוא שצריך להכריע מהן הסמכויות המוענקות לרשויות השונות.
לדברי איתן, לבית המשפט העליון הישראלי סמכויות שאין להן אח ורע בעולם המערבי. עצמת בית המשפט אינה רק בסמכויות שנטל לעצמו, אלא גם בתחום בחירת הממשיכים. אין תופעה כזו בעולם ששופט מביא שופט בשיטת "חבר מביא חבר". כך נוצר מצב שבית המשפט הוא הומוגני בדעותיו ובעל סמכויות מופלגות, דבר שהוא לא תקין מבחינה דמוקרטית. לדבריו, אין זה ראוי שהרוב יהיה שלטון עריץ, אך גם לא ראוי שהמיעוט יהפוך לשלטון עריץ, ולכן שופטים, שאיש לא בחר בהם ושאיש אינו מכיר אותם על חולשותיהם ועל פגמיהם, אינו יכול ליטול לעצמו סמכויות מבלי שניתנו לו. אם העם אינו מרוצה מהכנסת הוא יכול להחליף אותה, אבל אם העם לא מרוצה מהשופטים אין אפשרות להחליפם. מטרת המאבק בבית המשפט העליון היא לשמור על סמכויות העם. לדברי איתן, ריבלין פועל במהלכו לשמירת הדמוקרטיה ולשמירה על הסמכויות של הריבון האמתי.
כתבנו בכנסת חגי סרי דיווח כי רוב חברי ועדת החוקה של הכנסת חתמו על מכתב תמיכה בריבלין ובדבריו בגנות בית המשפט העליון. את המכתב יזם חבר הכנסת יולי אדלשטיין. (כ)
בתגובה אמר יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן לכתבת ערוץ 7 רותי אברהם, כי הצעת השופט ברק לחוקק חוק שיאפשר לשופטי בית המשפט בהרכב מורחב לבטל חוק כנסת היא "פח" שמנסה בית המשפט לטמון לכנסת. חוק זה נועד לסלול עבור בית המשפט העליון את הדרך לעשות באופן לגיטימי את מה שכיום הם אינם מורשים לעשות - לפסול חוקי כנסת.
איתן אמר "נעמוד על הרגליים האחוריות" ולא נאפשר לחוק לעבור בוועדת החוקה. לדבריו, יש בהצעה גם ניסיון לרצות את יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.
את ההצעה לחוקק חוק שיסמיך את שופטי בית המשפט העליון לפסול בהרכב מיוחד חוקי כנסת השמיע השופט ברק בהרצאת פתיחה בכינוס לשכת עורכי הדין, המתקיימת באילת. בהתייחסו לביקורתו של ריבלין אמר ברק כי "הצעקה קמה על שלושה פסקי דין שנתן בית המשפט העליון ועל פסק דין של בית משפט השלום. האם זו פגיעה בדמוקרטיה הישראלית?" ברק הוסיף ואמר כי "דמוקרטיה אינה רק חקיקה רגילה של הכנסת. הריבון הוא העם, ונבחרי הציבור אינם יכולים לחוקק כל מה שעולה על דעתם".
עוד אמר ברק כי ריבלין פגע "לא רק במערכת המשפט אלא אף בכנסת עצמה כאשר לא הכיר בכוחה ובעליונותה של החקיקה".
"צר לי על גישתו של יושב ראש הכנסת. היא מבטאת גישה פורמלית חד-ממדית למושג הדמוקרטיה. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, כמו שהוא מתבטא ברשות מחוקקת. דמוקרטיה היא גם שלטונם של ערכים, של עקרונות ושל זכויות אדם, שהרוב אינו רשאי ליטול מהמיעוט".
ברק אף טען ש"הפגם העיקרי בגישה של יו"ר הכנסת הוא בכך שאינו מבחין בין הכנסת המחוקקת חוקים רגילים לבין הכנסת המחוקקת חוקי יסוד". לשיטת ברק, הכנסת חוקקה חוקי יסוד חוקתיים, הגוברים על חקיקת הכנסת הרגילה, שאינה יכולה לסתור אותם. לפי ברק, תפקידו של בית המשפט הוא להתערב במקרה שחוק רגיל של הכנסת סתר חוק יסוד של הכנסת. בכך, אמר ברק, בית המשפט "מתערב במחלוקת פנימית של הכנסת בדרך של פרשנות, אך הוא אינו קובע דבר". הנשיא ברק הציע לכנסת לחוקק חוק שיגביל את האפשרות של בתי המשפט לשנות חוקים. לדבריו, סמכות זו צריכה להיות שמורה לבית המשפט העליון בהרכב מיוחד.
בריאיון לערוץ 7 אמר ח"כ איתן כי יש לחזק את ידיו של ריבלין במאבקו נגד הניסיונות של בית המשפט העליון ליטול לעצמו באופן חד צדדי סמכויות שהחוק לא העניק לו ושהריבון, העם, לא נתן לו מנדט לכך. ליו"ר הכנסת לא הייתה בררה, אומר איתן, אלא לצאת בפומבי נגד אותו "אקטיביזם שיפוטי" או נגד המתקפה של הרשות השיפוטית, שכאמור, נוטלת לעצמה סמכויות על חשבון הכנסת, הרשות המחוקקת, וזאת משום שהמהלכים הולכים ומתעצמים. אם שופט בבית משפט השלום יכול לפסול חוק של כנסת פירוש הדבר שכל שופט וכל דיין בכל ערכאה שיפוטית יכול להחליט שעמדת הרוב, המיוצגת בכנסת, אין בה מאומה ולא שופטים על פיה.
איתן התייחס לטענה כי שופט יכול לפסול חוק אם החוק פוגע בחוק יסוד, באומרו כי בשני חוקי יסוד יש פסיקה האומרת שאין מחוקקים חוק הפוגע בזכויות אדם שנקבעו בחוקים, אלא אם כן הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל. כשהכנסת קיבלה את ההחלטה בדבר שני חוקי היסוד הללו היא לא התכוונה וגם לא מסרה סמכות לבית המשפט העליון לבטל את חוקיה. כדי לקבוע מי רשאי לבטל את החוקים ואיך זה צריך להיעשות על הדבר להיאמר במפורש בחוק, ואין אפשרות שהדבר ייעשה באמצעות פרשנות של שופט, אמר איתן והוסיף כי כאשר מפרשים את חוקי הכנסת מבלי שהיא התכוונה לפרשנות זו, בית המשפט קונה לעצמו סמכויות שלא כדין. אם רוצים להעביר סמכויות מהכנסת ,הרשות המחוקקת, לרשות השופטת, יש לעשות זאת בצורה מפורשת ובאמצעות חוקה, אומר איתן.
לדברי איתן, ברק אינו יכול ליטול לידיו סמכות של ביטול חוקים ולטעון כי הוא מפרש סמכות זו מכוח החוק. ביטולו של חוק בידי בית המשפט העליון אינו דבר של מה בכך, ונדרשת לזה אסמכתא חוקית. לדבריו, מי שצריך לקבוע בנושא הוא העם, והוא שצריך להכריע מהן הסמכויות המוענקות לרשויות השונות.
לדברי איתן, לבית המשפט העליון הישראלי סמכויות שאין להן אח ורע בעולם המערבי. עצמת בית המשפט אינה רק בסמכויות שנטל לעצמו, אלא גם בתחום בחירת הממשיכים. אין תופעה כזו בעולם ששופט מביא שופט בשיטת "חבר מביא חבר". כך נוצר מצב שבית המשפט הוא הומוגני בדעותיו ובעל סמכויות מופלגות, דבר שהוא לא תקין מבחינה דמוקרטית. לדבריו, אין זה ראוי שהרוב יהיה שלטון עריץ, אך גם לא ראוי שהמיעוט יהפוך לשלטון עריץ, ולכן שופטים, שאיש לא בחר בהם ושאיש אינו מכיר אותם על חולשותיהם ועל פגמיהם, אינו יכול ליטול לעצמו סמכויות מבלי שניתנו לו. אם העם אינו מרוצה מהכנסת הוא יכול להחליף אותה, אבל אם העם לא מרוצה מהשופטים אין אפשרות להחליפם. מטרת המאבק בבית המשפט העליון היא לשמור על סמכויות העם. לדברי איתן, ריבלין פועל במהלכו לשמירת הדמוקרטיה ולשמירה על הסמכויות של הריבון האמתי.
כתבנו בכנסת חגי סרי דיווח כי רוב חברי ועדת החוקה של הכנסת חתמו על מכתב תמיכה בריבלין ובדבריו בגנות בית המשפט העליון. את המכתב יזם חבר הכנסת יולי אדלשטיין. (כ)