השבוע חוגגים המוסלמים ברחבי העולם את חג הקורבן – עיד אל-אדחא.  מיליונים מגיעים למבנה הכעבה במכה וחגים סביב המקום שהוקם על פי אמונתם בידי אברהם ובנו ישמעאל. עשרות אלפים מגיעים להר הבית מקום המקדש היהודי, ממנו עלה מוחמד השמימה וקיבל את בכורת הנביאים.

בניגוד לתקופות קדומות, על פי המסורת המקובלת כיום באסלאם, החג מציין את היום בו עקד אברהם את בנו יחידו, את ישמעאל. 

אין פה טעות, אין בלבול בשמות, לאורך השנים התקבעה התפישה כי העקידה הייתה של ישמעאל ולא של יצחק. הייתכן? 

בקוראן מסופר כי אברהם חלם שהוא מקריב את בנו לאלהים. הוא הלך להר ערפאת הסמוך למכה, וביקש להגשים את חלומו ולהתקרב לבוראו. האל שלא באמת רצה ילדים כקורבן, אלא, ביקש לבחון את אמונתו, זימן לו איל לקורבן. 

מזכיר לכם משהו? נכון, זוהי המקבילה האסלאמית לסיפור היהודי על עקידת יצחק בהר המוריה. אם כן מדוע הוחלף יצחק בישמעאל? 

החלפתם של יצחק בישמעאל והר המוריה בהר ערפאת, הנם מהלך מכונן, בתולדות היחסים בין היהדות לאסלאם.  ישמעאל הופך לבן הנבחר, ממשיך דרכו של המאמין הראשון. הוא מסמל את החלפת היהדות באסלאם ואת העברת זכותו של עם ישראל לבניו האחרים של אברהם. זוהי הסיבה האמתית לכך שהמוסלמים טוענים כי אין ליהודים דבר וחצי דבר בהר הבית. לדידם, ההר כולו לרבות הכותל המערבי הנו וקף אסלאמי קדוש.

בתורה לעומת זאת חוזרת ונשנית ההבטחה האלוהית בדבר הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל. הקב"ה מבטיח לאברהם: "כי ביצחק ייקרא לך זרע" – ביצחק, לא בישמעאל.

בתחילת שליחותו פנה הנביא מוחמד אל היהודים במדינה וציפה שיכירו בו כממשיך דרכם של נביאי היהדות והנצרות: "הוי בני ישראל, זכרו הטוב אשר עשיתי אתכם והקימו בריתי למען אקים בריתכם... והאמינו באשר הורדתי לקיים את אשר בידכם, ולא תהיו ראשונים לכחש בה...".

היהודים שדבקו באמונתם כי הקב"ה ישלח להם נביאים בני עמם, הבהירו לכל כי מוחמד הנו לכל היותר נביא לגויים. לכך מוחמד לא ציפה, ובתמורה, הוא האשים אותם בלא פחות מאשר - "תחריף" - זיוף תורתם. היהודים, אמר מוחמד, התכחשו לנביאיהם לאורך כל ההיסטוריה, ואף כעת, הם מתכחשים למה שידוע להם מלכתחילה: היותי השליח, חותם הנביאים. 

כעת טען מוחמד כי האסלאם ולא היהדות, היא דתו הקדומה של אברהם, וכי האבות והנביאים, גם אם היו יהודים במוצאם, מוסלמים היו באמונתם: "הן התורה והאינג'יל' (הברית החדשה) - לא הורדו בלתי אם אחריו (אחרי שנמסרה השליחות האסלאמית לאברהם)". יוצא מכך שהיהדות והנצרות מאוחרות כרונולוגית לאסלאם ולכן אין להן זכויות כלשהן, וסופן שמאמיניהן יתאסלמו, יחיו בתנאים נחותים או ימוגרו לפי חרב. 

צא ולמד שהיות והאל הבטיח לאברהם כי זרעו יירש את הארץ, ומאחר שהבן הנבחר הוא ישמעאל, הרי שגם ארץ ישראל ניתנה כירושה לצאצאיו הערבים בני דת האסלאם.

מכאן, היחס השלילי של האסלאם והערביות לציונות - יהדות מותרת כדת, גם אם מושפלת ונחותה, אך ציונות החותרת לממש את זכותו של עם ישראל על ארצו היא כפירה בעיקר. כפירה בתורתו הקדומה של אברהם, בהבטחת האל לישמעאל ובזכותם של המוסלמים על פלסטין הארץ המבורכת. 

לא בכדי אומר הרמב"ם כי גלות ישמעאל קשה מכל, שהרי הנצרות טוענת כי היא ממשיכת דרכה של היהדות וממנה היא שואבת את קדושתה. לעומתה, טוען האסלאם כי היהדות היא דת מסולפת, וכי כל הסתירות הקיימות בין התורה לקוראן, נובעות מאותם שינויים שהמציאו היהודים שהעזו לשנות את דברי האל בספר התורה. 

רוצה להבין את הסירוב המשולש, המוסלמי-ערבי-פלסטיני, לקבל את הריבונות היהודית בארץ ישראל, בירושלים, בחברון ובהר הבית, חזור לחג הקורבן, החג שמסמל יותר מכל את השוני שבין הדתות. הבחירה בישמעאל ולא בישראל.