הבוקר נזעקה מדינת ישראל אל מול איומי השביתה של מורי וגננות מדינת ישראל. "איך הם מרשים לעצמם החצופים אחרי חופשת החנוכה?", זעקו הפוסטים ברשתות החברתיות.

ואני שואל איך מדינה שחרדה לעתידה מרשה לעצמה לפגוע במשאב החשוב ביותר לעתידה - מערכת החינוך שלה.

דו"ח מקנזי שבחן את מערכת החינוך במדינת ישראל, קבע באופן חד וברור שהצעד המשמעותי לשפר את מערכת החינוך שלנו, הוא באמצעות העלאת שכר ההוראה, הרבה יותר משמעותי אגב ממספר התלמידים בכיתה (שבלי קשר גם זה צעד מתבקש).

אני כאבא וכראש מועצה חפץ שהטובים ביותר יתייצבו בשערי מוסדות החינוך שלנו, שלא יהיה מחסור במורים, שנפסיק לגייס מורים מחליפים כברירת מחדל, שתהיה תחרות להתקבל להיות מורה, גננת וסייעת.

כראש מועצה אני מרגיש רע כשמנהלת בית הספר מבקשת ממני לסייע לה ולפרסם בפייסבוק שאנו זקוקים למורים למתמטיקה, אני רוצה שמורים משובחים למתמטיקה יעמדו בתור ואנו נבחר את הטובים והמעולים שבהם.

אני שואף לכך שהמחנכים יעסקו בחינוך ולא בתחרות ציונים שלעיתים מובילה מערכות חינוך לוותר על התלמידים החלשים או ללכת לאפיקים אפלים בשם הכותרת של העיתון הבא.

הדרך והפתרון ברורים – שיפור דרסטי של שכר ההוראה במדינת ישראל!

לעניות דעתי זה יותר חשוב ממטוסי חמקן ומצוללות שעולים מאות מיליוני ₪ , המלחמה הקונבנצינאלית תמה במזרח התיכון אבל המלחמה על פרצופה של המדינה, על החברה שלה, על עולם הערכים – במלחמה הזאת אנו בנסיגה ואפילו בתבוסה במגזרים רבים.

אנשי החינוך הם הציר המרכזי והמנהיגים החשובים ביותר בעת הזאת, תפקידנו לחזק אותם, הם בעצם השליחים שלנו ומובילים את הילדים שלנו אל העתיד.

אני לא רוצה מורים שמקבלים שכר קבלן, אני לא רוצה פשרות במערכת החינוך, אני רוצה הון אנושי משובח שמתוגמל באופן ראוי ואף למעלה מכך, שעל כל משרת מורה יתמודדו עשרה, שמוסדות ההכשרה למורים יהיו המבוקשים ביותר באקדמיה, זה בסוף יקבע איך המדינה שלנו תראה.

במאבק הזה אני באפן מוחלט במתרס של המורים !