גא להיות תל-אביבי, ועצוב
גא להיות תל-אביבי, ועצוב

ביום 06.01.17 פרסם העיתונאי דן מרגלית את טורו השבועי ב"ישראל היום" תחת הכותרת "גא להיות ישראלי, ועצוב".

במאמרו כלל מרגלית קטע הנוגע להתרחשות עצובה ומעציבה בעירי. שלושה שבועות מאוחר יותר, ביום 27.01.17, נדרש מרגלית שוב לבעיה הכאובה, "תיכונט", נטע זר המטיל צל על עירי. על כן הכתרתי את מאמרי היום בכותרת "גא להיות תל-אביבי, ועצוב".

מרגלית, שאיננו איש ימין, קבל על כך ש"מנהל "תיכונט" העירוני רם כהן מתיר לאנשי "שוברים שתיקה" להרצות בפני תלמידיו, אבל אוסר את כניסת פעילי הארגונים התומכים בשלמות הארץ".

במלים אחרות, מוסד הקשור לעיריית תל-אביב מאפשר לעשבים שוטים הנמנים על ארגון השמאל הקיצוני, ארגון הניזון מעטיני הקרן לישמעאל חדשה ("הקרן החדשה לישראל"), לערוך בתוך המוסד פעילות מיסיונרית למען דת "השלום", הדוגלת בגירוש גזעני של יהודים מבתיהם בארצם. יתר על כן, המוסד ומנהלו – נאורים כזוהר הרקיע, בעיני עצמם בלבד – מונעים חשיפה של התלמידים לדעות יהודיות ודמוקרטיות. ציונות היא ככל הנראה מחוץ לתחום במוסד המתהדר בפתיחות ובחופש ביטוי.

וכדי ביזיון וקצף, הביזיון והחרפה גדולים אף יותר. למרבה הבושה והחרפה, המוסד ומנהלו נהנים מגיבוי של ראש העירייה, רון חולדאי. כפי שחשף מרגלית, הן ב- 06.01.17 והן ב- 27.01.17, חולדאי התעקש לסרב לגנות ולתקן את הנעשה במוסד עירוני בתחומי תל-אביב. יתר על כן, חולדאי הרעיף שבחים על האיש הסותם את פיותיהם של אנשים וארגונים החושבים בדרך שונה משלו.

יש לקוות שבבחירות הבאות לראשות עיריית תל-אביב-יפו ישימו תושבי העיר קץ לשנות שלטונו הארוכות מדי של חולדאי, שהתארכו רק בגלל שמולו התמודדו מועמדים מן השמאל הקיצוני אף יותר (דב חנין, ניצן הורוביץ).

בימיו הידרדרה העיר ואיבדה את השם היומרני "העיר העברית הראשונה" – העיר העברית הראשונה באמת היא חברון – והפכה לעיר שהלעז מכה בה בכל אתר ואתר, והלוח העברי נעלם מפרסומי העירייה על אירועים שונים. בימיו פינה שלטון החוק את מקומו למי שמצפצפים עליו. מי שמסתובב בעיר בחג הפסח, או בערב תשעה באב, רואה במו עיניו כיצד נרמסים חוקי העזר העירוניים, שהפכו בשנות חולדאי הארוכות לאות מתה.

הן דתיים והן חילוניים ממתינים לסיום שנות שלטונו הארוכות מדי של חולדאי, ולשובו של הצביון היהודי לעיר שבה העומד בראש מאפשר פעילות מיסיונרית מהסוג המסוכן שתואר לעיל. עד אז, מן הראוי שהורים יפסיקו לשלוח את בניהם ובנותיהם לשטיפת המוח הקיצונית המושמעת באוזניהם במוסד העירוני השערורייתי.