ראשית, מלה טובה. ראש הממשלה הותקף ומותקף על-ידי כמה כרוכיות ממפלגת השמאל/תקשורת על כך שמצא לנכון להתקשר אל משפחתו של החייל אלאור אזריה ולחזק את בני המשפחה בתקופה הקשה שאליה נכנסו.
גם אם החייל "סרח", כהגדרתו של שר הביטחון לשעבר, הוא עדיין חייל צה"ל ויש להתייחס אליו ולדאוג לו, במקביל לצעדים המשפטיים והמשמעתיים שננקטו נגדו. מעשהו זה של ראש הממשלה היה המעשה המנהיגותי, האנושי והנכון לעשותו, גם אם כאמור לא נשא חן בעיני גורמים בשמאל הקיצוני.
בהקשר זה ראוי לומר מלה טובה גם לאשת השמאל/תקשורת שלי יחימוביץ, שגילתה אנושיות וקראה לחון את החייל אלאור אזריה, וזכתה בשל כך לקיתונות של רותחין מפי עמיתיה בשמאל המתלהם, המסוגלים לגלות פנים אנושיות ומתחשבות רק כלפי האויב.
אותם גורמים קיצוניים במפלגת השמאל/תקשורת, שאינם מקבלים את חוקיות בחירתם הדמוקרטית של ראש ממשלת ישראל ושל נשיא ארצות-הברית לתפקידיהם הרמים, חושפים את צביעותם כאשר הם מוטרדים מגילויי אנטישמיות מעבר לים, אך מעלימים עין מאנטישמיות בארץ ישראל, מעשה ידיהם של שלוחי רשות הטרור הפלשתינאית.
בסנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית חולל בית קברות יהודי, מעשה שיש לגנותו ולמנוע את הישנותו. ואמנם, מייק פנס, סגן נשיא ארה"ב, גינה בחריפות את המעשה והבטיח לפעול למיגורן של תופעות אנטישמיות בארצו. יתר על כן, סגן הנשיא לא הסתפק בכך, אלא ביקר במקום, אחז במעדר, וסייע במו ידיו להתחלת עבודות השיקום של בית העלמין.
אבל, אנטישמיות וחילול בתי קברות יהודיים יש לא רק באירופה ובארצות הברית, אלא גם בירושלים בירת ישראל. מתי ביקר לאחרונה בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בבית הקברות היהודי בהר הזיתים וראה במו עיניו את הרס המצבות במקום, ומתי בדק את סוגיית ביטחונם של המבקרים במקום והעולים לקברי יקיריהם.
אי אפשר לדבר גבוהה גבוהה על אנטישמיות בנכר, כאשר האנטישמיות פורחת בלב ירושלים, וממשלת ישראל מעלימה עין, שמא ירגז הפריץ מרמאללה, או נותני החסות שלו ברבת-עמון, בקהיר, בפריז, בברלין, ובקרב עוד "אוהבי ישראל", לרבות במפלגת השמאל/תקשורת? מתי יורה בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, על השבת הריבונות והביטחון בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים? על ראש הממשלה ללמוד מסגן נשיא ארה"ב: לבקר בבית העלמין היהודי המחולל בירושלים ולהתחיל בשיקומו, ויפה שעה אחת קודם.
ובעניין אחר: השר איוב קרא הציע לשקול את יישובם בסיני של חלק מערביי ארץ ישראל המערבית, כחלק מפתרון אפשרי – והגיוני – של המאבק בארץ. התגובה המצרית היתה מיידית וחד-משמעית: התרחיש שמציג איוב קרא לעולם לא יתממש. סיני הוא חלק בלתי נפרד מהמולדת המצרית.
מתי אמר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, דברים ברורים מסוג זה: יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמולדת היהודית, אינם "שטחים" ואינם מיועדים להסגרה לאויב, כפי ששוב ושוב מציע בוזי הרצוג, יו"ר האופוזיציה, ותומכים בו קולות שונים ברבת-עמון, בקהיר, בפריז, בברלין, ובקרב עוד "אוהבי ישראל", לרבות במפלגת השמאל/תקשורת?
אסור להמשיך, אפילו מול נשיא אמריקאי אוהד, באותו מתווה כנוע ושקרי של נאום בר-אילן ו"פתרון" שתי המדינות שהיה נהוג כלפי הנשיא העוין ברק חוסיין אובמה.