העיפרון, האוטובוס והבית היהודי
העיפרון, האוטובוס והבית היהודי

בזמנו המשלתי את אנשי הימין למחדדי עיפרון. מכניסים אותו למקום צר ומסובבים ימינה. אלא שתמיד ישנם כאלה המבקשים לסובב עוד ועוד ימינה, עד שלעיתים קרובות הם שוברים את החוד.

מזה שנים, ישנם כאלה המבקשים למצוא משהו פוליטי "יותר ימני" "יותר דתי" "יותר עקבי". כך נוצרו מפלגות ימין שלא עברו בבחירות והפילו את הימין כולו.

כשנפלה המפד"ל עד ל"קרשים" , בא נפתלי בנט ממקום שבא, והניף אותה עד למקומה הנוכחי. הוא לא צמח במפד"ל ממש, חסר לו "סטאז'", והדבר נותן לעיתים את אותותיו בסדרי העדיפויות שלו, אך הוא נראה כאדם מקשיב, וכשרונו הפוליטי יכול להמשיך ולמנף את הכוח הפוליטי של הציונות הדתית ב"יתר שאת ויתר  עז".

לא ברור לי מדוע צריך היה להקדים בחירות פנימיות עתה, וגם לא ברור לי מדוע לא נקרא המרכז להחליט על כך. אולם כרגע, בסוף שבוע זה הדבר מתקיים. צריך לבוא ולחזק.

שני אנשים נוספים, מרשימים, רציניים, ערכיים, מציגים מועמדות אף הם, ואנשי יחסי הציבור שלהם משמיעים במסרונים שלנו נימות צורמות.

הם יעשו טוב יותר הם אומרים, ומבקשים להיות "מחדדי העפרונות" הבאים. אולם, מה דוחק בכם? אם אכן באתם לשפר ולהיטיב, כטענותיכם כנגד מה שעדיין לא  השתפר, לא תוכלו להציג מועמדות בזמנו ולתקן מבפנים? רק מכס היושב ראש? יונתן ברנסקי, לא נעשית אלוף משנה ביום אחד.

יש פרקי זמן. הרב זאגה, תן לציבור להכיר את המטען הרוחני שאצרת לאורך שנים, ובינתיים הטבע את חותמך מבפנים. סוף סוף הצלחנו לייצב משהו אחר דשדוש של שנים, למה לעכור שוב את החבית  במאבק על המקום הראשון!

מפלגה איננה מונית, היא אוטובוס. מה ההבדל? המונית לוקחת אותך מפתח ביתך עד לדלת מחוז חפצך. במונית אתה קובע עם מי תסע ומתי. האוטובוס אינו לוקח אותך מביתך אלא מקרבתו, ואף אינו מביא אותך ממש אל היעד. גם אינך קובע עם מי תיסע. מה עושים איפה? בוחרים באוטובוס המביא אותך אל קרבת היעד יותר מאוטובוס אחר. אם תברור יתר על המידה  - לא תיסע. אין מוניות ואין טרמפים!

מתפקדי  הבית היהודי חייבים הפעם לנקוט זהירות גדולה. הם בקושי מהווים מנדט אחר. כדי להגיע למספר מנדטים גבוה, עליהם לשכנע ציבור בוחרים שהוא הרבה יותר מפי עשרה ממספרם. הם אינם יכולים לבחור במי שרק נראה להם כמועמד האידיאלי מתוך מה שקראו באיזה עלון בית כנסת. עליהם לחשוב גם על ההמון שממנו הם מבקשים את קולו.

מה חושב ההמון על  מפלגה שאחת לארבע או חמש שנים מחליפה את העומד בראשה! כשלעצמי, אין לי כל ספק, שהמועמדים האחרים לא יספיקו להכשיר לבבות המונים לתמוך בהם, ולכן   ילכו   המצביעים אל מפלגות המונהגות על ידי אנשים מוכרים יותר.

מרכז המפד"ל כבר עשה את הטעות הזו. הוא דימה לחשוב שחבריו מהווים את פנקס הבוחרים לכנסת. בשעת כעס הדיח את חנן פורת המנוח, ונענש על כך קשות בקלפי! פנקס הבוחרים גדול פי כמה ממכון מאיר וגדוד נצח יהודה. להיות מקובל שם – זה מאד מוערך, אך אין בכך להביא את הקולות הדרושים.

נחזק את מה שיש. נחתור לשיפור בהמשך ולעת הזאת – "נפתלי על מרומי שדה".

הכותב הינו חבר מרכז הבית היהודי