אבישי עברי הציג ב"כאן" סרטון המתאר כיצד התקשורת אכן אהבה לחגוג על חשבונו של אורי אריאל.
ואכן, צודק אבישי שהדבר משרת בעלי אינטרסים מסויימים שרוצים לשכנע אותנו שהם אלו שהוציאו את הצדק לעולם. אני לא חולק על ענייני פרסום ואייטמים. אלה כללי המשחק של התקשורת בחיבורה לפוליטיקה וכששר פועל בצורה לא ראויה, זה הרבה יותר תקשורתי מאשר כשפקיד ממשלתי עושה זאת.
אך אבישי רץ קדימה וטען ש"מולד" הם אלה שלמעשה יצרו את דו"ח מבקר המדינה. כיצד אתה יכול לטעון זאת? האם קראת את הדו"ח כולו? האם ראית את השתלשלות נושא הגרעינים התורניים בעשור האחרון?
הנה למשל תקציר מדו"ח מבקר המדינה משנת 2012, הרבה לפני שמולד כתבו משהו בעניין ולפני שסתיו שפיר הפכה לחברת כנסת.
הדו"ח מעלה את בעיית חוסר הנהלים בעניין התנהלותם של גרעינים תורניים במערכת החינוך הדתית ומסכם בין היתר: "צבר התלונות שקיבל המשרד מדגיש את הצורך בעבודת מטה מקיפה של המינהל כדי לבחון את ההיבטים השונים של הסוגיות המועלות בתלונות...".
תחילה חובה לציין שהתלונות היו כנגד גרעינים מסוימים ולא נגד כולם. מרבית הגרעינים עושים עבודת קודש, לא מתנשאים במקום אליו הגיעו ומכבדים היטב את תושבי המקום. ואולם, המבקר דאז התייחס לגרעינים מסוג אחר, אלה שבד"כ מזוהים עם עמדותיו של אורי אריאל: גרעין מגיע עם תקציב הנקרא "חברתי" ומחליט לאוכלוסייה הדתית המקומית, כיצד עליה לנהוג, מה יהיו אורחותיה ומהי "דרכה של תורה".
התושבים המקומיים פונים לממונים, נפגשים, מדברים וכותבים. ומשמתברר להם שמפקחת המחוז מסבנת אותם ופועלת בצורה גסה למען אותם גרעינים מסוימים, הם מנסים בכל דרך להציל את אופי קהילתם. סיפורים אלו, אשר קרו בעיקר מול גרעיני אזור המרכז היוו את הזרז להקמת פורום הורי "ממ"ד לכתחילה".
התלונות כנגד גרעינים מסוימים הביאו לסערות ולישיבות רבות עם בכירי החינוך הדתי וההנהגה הדתית ציונית בארץ.
רק מאוחר יותר, נכנסו לעניין כמה גופים מהשמאל בישראל. זכותם וחובתם להתריע מפני הבעיות שיש להן השלכות גם על הציבור החילוני, אך זה לא הופך אותם לבעלים של הנושא. "מולד" מספרים שהם חשפו את העניין. זה לא נכון.
הבעיות השונות שבהפעלת גרעינים תורניים עלו ע"י תושבים רבים מכל הארץ, ע"י ראשי עיר, מפקחים, מנהלים, פקידי ממשלה, רכזי קהילות ועוד ועוד. מכל הארץ זרמו מצד אחד, ברכות על פעילותם של גרעינים מסוימים, וביקורות קשות כנגד פעילותם של גרעינים אחרים, מאידך.
דו"ח המבקר בשנת 2012 טען שאין הסדרה בעניינים של הגרעינים באזור תל אביב. כבר לפני שנים, הזהרנו מהחיבורים הפוליטיים העתידיים ומזריקת הכסף למטרות אנטי חברתיות במסווה חברתי. כל פניותינו לאורי אריאל, נתקבלו בהתעלמות מוחלטת. כמה פנינו, ישבנו וניסינו, ולמעשה עד היום אין מעקב אחר מטרות התקציב. זו לא בעיה של פקידים, שבה עוסקים מרבית דוחות המבקר, אלא בעיה שמגיעה ישירות מהשר הממונה שהתעלם במכוון מהנזקים שיצר.
וכעת הדו"ח הנוכחי מצביע שוב על אותה בעיה: "המסקנה העולה מכך היא שתקציבי המדינה ניתנו לעמותות ללא כל בקרה על מהות הפעולות שעליהן לבצע ועל יישומם של הפרויקטים. יש לראות בכך ליקוי חמור בסדרי מינהל תקין הן של החטיבה להתיישבות והן של משרד הבינוי, שתקצבו את הגופים אך לא פיקחו ולא עקבו אחר תפוקותיהם. המשרדים גם לא קבעו מדדים להערכת האפקטיביות של פעילות קבוצות ההתיישבות, והיא לא נמדדה".
והנה בא אבישי עברי וקונה את הסיפור שהשמאל סיפר לו ומנסה לשכנע אותנו שמבקר המדינה קיבל דו"ח מוכן ליד ושכל הדו"ח אינו אלה משחק פוליטי. זה נכון שמולד וסתו שפיר פעלו בעניין, ונכון שיש פה כללי משחק של פוליטיקה ותקשורת, אך זה לא מקטין כהוא זה את הבעיה שאותה מציב המבקר וזה לא הופך את המבקר לכלי תקשורת שמאלני.
ממשלה יכולה לתת כסף קואליציוני לפי החלטה פוליטית, אך כשכסף המוגדר כ"חברתי" יוצר פערים ומחדד הבדלים בין אוכלוסיות, זה בדיוק המקום של המבקר לשאול שאלות.
ההתנפלות מצד שמאל עולה לנו על העצבים- לגיטימי. אך בואו ננצל את ההזדמנות לתיקון אמיתי ולא להמשך הפינג-פונג הפוליטי, על חשבון התושבים המקומיים ואנשי הפריפריה.