ט"ו באב - יום הקדיש לנשים שנרצחו?
ט"ו באב - יום הקדיש לנשים שנרצחו?

אתגר הנישואין בדורנו קשה במיוחד. רבים בוחרים לדחות את גיל הנישואין כי "חבל להיות כלוא בברית נישואים בשנים הכי יפות של החיים" והרבה בוחרים לחיות בזוגיות לא מחייבת. 1 מכל שלושה זוגות צועד למדרגות הרבנות ומפרק את התא המשפחתי.

החברה המערבית הביאה אלינו לא מעט דברים חיוביים אך לצערנו לא רק דברים חיוביים. הרס המשפחה המסורתית הוא ללא ספק אחת הרעות החולות שהביאה בכנפיה המודרניזציה.

בלוח העברי התקבע יום אחד בשנה המוקדש לאהבה בין איש לאשתו. בדור שלנו אנחנו זקוקים לכל כך הרבה העצמה של התא המשפחתי, כל כך הרבה כוחות כדי להתמודד עם הניסיונות והקשיים, שיום אחד בשנה הוא המעט שבמעט.

והנה דווקא היום, ט"ו באב, בחרה תנועת ויצ"ו לצאת בקמפיין העוסק ברצח נשים על ידי בני זוגן. מה המסר שתנועת ויצו מנסה לשדר כאן? מה בעצם ויצ"ו משדרת לנו כשהיא הופכת את ט"ו באב ליום הזיכרון לנשים שנרצחו בידי בני זוגן? אולי ביום כיפור נערוך תערוכת אוכל? בפסח נקיים כנס על חשיבות אכילת לחם מלא, ביום העצמאות נציין את הנכבה או את תור הזהב בספרד וביום הזיכרון לחללי צה"ל נדליק נר להרוגי צבאות ערב ונשאל למה התגייסתי???

המסר שמשדרת כאן תנועת ויצ"ו היא שבכל אהבה זוגית טמונה סכנת רצח. ייאוש כרוני מן היכולת לבנות חיי משפחה בריאים בין איש לאשתו.

הזוגיות במאה ה-21 נמצאת במשבר עמוק. יש שבוחרים בשעת משבר להתייאש מהניסיון לצאת ממנו. הופכים את הדיעבד למציאות לכתחילה. בשביל מה בכלל צריך להתחתן? אני יכולה ללדת גם ללא בן זוג. אני אגדל את הילדה שלי בכוחות עצמי. מתפתחות להן תיאוריות ששורשן בייאוש שאין הבדל בין משפחה מסורתית לבין משפחה חד הורית, ומי בכלל צריך ילדים?

אני חושב שאנחנו צריכים להפסיק לטמון את הראש בחול. כן, יש לא מעט קשיים לזוגות נשואים בימינו. אבל אנחנו לא מתייאשים מחיי משפחה, אנחנו לא מוותרים על אהבה, אנחנו לא נסוגים מהרצון לגדל את ילדינו בצורה בריאה וטובה.

אז יש בפנינו שתי אפשרויות למעשה: או להפוך את ט"ו באב ליום הקדיש הכללי על נשים שנרצחו בידי בני זוגן או להעצים דרכו את מוסד המשפחה ונהפכו ליום הנישואין הלאומי. יודעים מה? יום הנישואין הבין לאומי. אולי בהמשך אפילו נצעד בגאווה ברחובות ירושלים ותל אביב. משפחות שמחות יצעדו בגאווה שלא ויתרו, שלא התייאשו, שלא הפסיקו לאהוב.