הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל הביאה לנו סיפוק וההתנהגות האידיוטית של הערבים נתנה לנו תקווה. בתגובתם החלמאית - שוב הענישו הערבים את הדגים ע"י... זריקתם לים! הבית הלבן שובר את הראש לבשל להם "דיל' שלמרות הגבלות ביטחוניות לטובת היהודים, עיקרו מדינה פלסטינית, 'כ"ט בנובמבר' ערבי, והם מתנפחים ופוסלים את האמריקנים כמתווכים ! את מי הם מענישים? את עצמם! עכשיו, כך חשבתי, שהערבים הוציאו את אמריקה מן המשחק, סוף סוף יקיץ הקץ על הבדיחה ששמה "תהליך השלום" וגם חרב ה"משא ומתן", שלמענו נתניהו מקפיא את ההתנחלות היהודית בירושלים וביו"ש, לא תהיה עוד תלויה מעל לראשנו. גם האמנתי שהקיץ הקץ על ההקפאה, שהרי לשם מה משתק נתניהו את הבנייה היהודית בירושלים וביהודה ושומרון, אם לא לצרכי אותו משא ומתן דמיוני ואותו 'שלום' הזוי? ובכן, שמחתי היתה מוקדמת. המכה שהחזירה אותי למציאות היתה הידיעה, שעוד מעט חוזר לארץ – מי אם לא השליח ג'ייסון גרינבלט! ואם הוא בא, חוזרים עמו סיוטי השלום וה'תהליך', ביחד עם הקפאת ההתיישבות היהודית. יותר מזה: ב"מקור ראשון" (15.12.17) מדווחת שירית אביטן- כהן, שבעקבות הכרזת טראמפ נתניהו הנחה את השר יריב לוין שלא להעלות בשבועות הקרובים "חוקים רגישים מבחינה מדינית... במטרה לשמור על יחסים טובים עם הממשל האמריקני". ואכן, לוין כבר הודיע לחבר הכנסת מ"יש עתיד", חיים ילין, שהדיון בהצעת החוק שלו להכריז על האדמות שים המלח נסוג מהן 'אדמות מדינה', לא יתקיים "בזמן הקרוב", שלא לגרום ל"בעיות עם האמריקאים". גורל דומה פקד שני חוקים אחרים בעניין ירושלים. ובכן, אם בדמות גרינבלט המו"מ המדומה חוזר וההקפאה לא רק שלא תפשיר אלא עוד תיעשה עמוקה יותר, יש לשאול את המקפיא בכבודו ובעצמו, מתי תחת שלטונו יוכל עם ישראל לנשום לרווחה, אם בעידן אובמה לא – כי הוא עוין אותנו, ובעידן טראמפ לא – כי הוא אוהב אותנו? וכשאין דיבור על משא ומתן ואין 'שלום', מפני שהערבים הפכו את שולחן המשחקים, מדוע גם אז ישראל צריכה ללכת על בהונות הרגלים, שלא לעשות גלים בירושלים וביו"ש? התשובה אינה תלויה בנסיבות אלא באיש: כל עוד נתניהו ראש הממשלה, אל תצפו לבנייה נורמלית ביו"ש ובירושלים ולא יהיה שם מקום לדור הצעיר (בהרבה מקומות כבר עכשיו אין), ובכלל - לא יהיה עתיד יהודי לחבלים האלה. אותה שעה, הרכבת הערבית דוהרת במלא הקיטור, וזאת על דעתו של נתניהו שלא נקף אצבע נגד מגדלי הענק שהוקמו כחסמים בין ירושלים למעלה אדומים או נגד המאחזים הלא-חוקיים שהאיחוד האירופי מקים במקומות הכי אסטרטגיים. ב-X הזדמנויות הסכים נתניהו להעביר לערבים עוד שטחי C, ורק עינו החדה של ראש המועצה האזורית שומרון מנעה ממנו להתיר לערביי קלקיליה בניית 14.000 בתים, כמטחווי אבן מכביש 6. במו"מ הקואליציוני עם בוז'י הרצוג הביע נתניהו נכונות להכריז על חידוש המחויבות הישראלית לשתי מדינות ולהעניק ל'מחנה הציוני' זכות וטו בכל הקשור להתנחלויות, כולל הכרזה על אדמות מדינה, הפקדת תכניות בנייה ותשובות המדינה לבג"ץ. צר לי להעלות זאת על הכתב, אך תחת שלטון נתניהו האופק היהודי בלב המולדת היהודית – חסום. בישיבת הקבינט בסוף מרץ השנה, עם תחילת כהונתו של טראמפ, קבע נתניהו את כללי "מדיניות הריסון", והם מקוימים עד היום. עיקרם - מניעת השטח היהודי הבנוי מלהתרחב מעבר לקווי הבנייה הקיימים ולשם כך תהיה בנייה יהודית חדשה 'צמודת דופן' לדופני הבנייה הקיימת (כואב, אבל זה מזכיר גטו). על כך הוסיף נתניהו את ההחלטה, שוועדת התכנון העליונה תתכנס רק אחת ל-3 חדשים, גזירה המבטיחה סחבת אינסופית באישור תכניות. בנוסף על כך, מלכתחילה הוא מרשה להגיש לוועדה חומר המאפשר מתן אישורי בנייה לכמה מאות יחידות בלבד (לאוכלוסייה של כמעט חצי מיליון!), ואם לא די בכך, גזר איסור כללי על הוצאת מכרזי בנייה, (בינתיים) עד סוף שנת 2017. ציטוט (ערוץ 7 – 3.4.17): "בישיבת הקבינט האחרונה... נתניהו הדגיש בפני השרים כי יש לעמוד במדיניות הריסון...ולא לנסות להוליך שולל את ממשל טראמפ, כיוון שהאמריקאים יודעים על כל בית שנבנה בהתנחלויות". ציטוט (ערוץ 7 – 3/4/17 , שלמה פיוטרקובסקי ): "יש כאן וויתור רשמי, כמעט פומבי, על זכותה של ישראל לנהל מדיניות חוץ עצמאית.. ביהודה ושומרון"... ציטוט (ערוץ 7 – 31.3.17): נתניהו – הריסון המשמעותי של הבנייה מטרתו "לאפשר התקדמות בתהליך השלום". השווה לדברים האלה את מה שאמר נתניהו אחרי הכרזת טראמפ ואחרי הודעת אבו-מאזן על פסילתו כמתווך: ערוץ 7 – 11/12/17: "ישנו כעת מאמץ של הממשל האמריקני להציג תכנית שלום חדשה. אני חושב שצריך לתת סיכוי לשלום.. לראות אם אפשר לקדם את השלום". עינינו הרואות: לא השתנה דבר. גרוע מכך: אומרים, שסגן הנשיא פנס כבר יביא עמו את התכנית האמריקנית בקווים כלליים, ולפי המוסיקה בדברי נתניהו האחרונים הוא כבר ראה את הפרטיטורה ואולי גם השתתף בקומפוזיציה. לאוזן שלנו – המוסיקה הזאת צורמת, היא ממשיכה את כל הגזירות הקודמות פלוס אותה התכנית החדשה, מבשרת הרעות. עוד זאת: ניסיון השנה הזאת מלמד, שמה שלא תהיה התכנית, נתניהו יבצע אותה באדיקות ובדקדקנות מתוך צייתנות גמורה לאמריקנים, גם אם תנתץ את חזון ארץ ישראל. בשיחה זו לא הוזכר נושא השחיתות, שבגינו מותקף עכשיו נתניהו משמאל ומימין. ובכל זאת, גם מי שעדיין לא הבחין במדיניות הפלסטינית ("מדינה-מינוס") והאנטי-התנחלותית של נתניהו, גם אחרון התמימים, ייאלץ בקרוב להגיע למסקנה, שכדי להציל את ירושלים ואת יהודה ושומרון – למען אלו בלבד ולא בגלל רעשי רקע אחרים - האיש צריך ללכת.