גם לאחר שראש הממשלה אמר כי הוא אינו מעוניין ב"כיבוש" לא השתנה מעמדו בתקשורת ברש"פ, כך אומר בשיחה לערוץ 7איתמר מרכוס, ראש המכון "מבט לתקשורת הפלשתינית".
ערביי הרש"פ רואים בשרון את ה"רשע", שביצע את סברה ושתילה, ואת מי ש"טובח" בערבים. בקריקטורות שלהם שרון מוצג כמי ש"טובל" בדם ערבי. מבחינתם הוא מצטייר כדמות שלילית עד כדי כך שגם עתה, לאחר הצהרתו המהפכנית, הם אינם נותנים בו אמון, וסבורים כי מדובר בהטעיה, אומר מרכוס.
לדבריו, העולם מצפה כי אבו מאזן יטפל בטרור, אך ערביי הרש"פ מצפים שהוא ישנה ויתקן בעיות פנימיות שלהם. הם אינם רואים כל צורך בשינוי מבחינת הטרור, ולכן הם אינם מצפים כי יפסיק אותו, אומר מרכוס. לדידם, הוא מציין, הם קורבנות שלא עשו דבר רע כלפי ישראל, ולכן אין להם צורך לשנות דבר. מנקודת מבטם לא היה פיגוע אחד שלא היה מוצדק, וכל פיגוע הוא בעצם תגובה ל"אלימותה" של ישראל. הם הקורבן, וקורבן אינו צריך לבצע מחוות, ולכן הם לא יעשו דבר כלפי ישראל, מציין מרכוס.
מרכוס מציין כי כל מערכת המושגים ברש"פ שונה, והמילים "כיבוש" "התנחלות" וגם "קולוניה" הם מושגים שמתייחסים למעשיה של ישראל במאה שנים האחרונות, ולכן כל קיבוץ וכל מושב הם התנחלות. בדיווחי החדשות הם מוסרים, אומר מרכוס, לדוגמה: "פרצה שרפה בהתנחלות רעננה" או "היה מתנחל מראשון לציון". כל ישראל מוגדרת כהתנחלות, וכל מטר בארץ ישראל הוא "פלשתין הכבושה".
לדבריו, בחודשים האחרונים הגבירו ערביי הרש"פ את ההסתה, אך שינו כיוון. עתה, במקום להסית לרצח הם מסיתים לשנאה. אחד האמצעים החזקים לליבוי השנאה הוא "קליפים" מוסיקליים של וידיאו לילדים. כל קליפ נמשך כחמש דקות. בקליפים נראים חיילי צה"ל המתהלכים עם כלבים מול עצירים ערבים. בקליפ אחר "נראים" חיילי צה"ל בעודם לוקחים אדם זקן ו"משליכים" אותו על הרצפה.
אחד החיילים בקליפ "לוקח" אקדח ו"יורה" בראשו של הזקן. בקליפ אחר נראית ילדה המשחקת בנדנדה ופתאום במקום הילדה נראות תמונות של אש ושריפות. קליפ נוסף מראה ילדים המשחקים בכדורגל ולפתע הוא מתפוצץ בפניהם. כל החומרים הללו מוקרנים יום יום בפני הילדים ברש"פ, וכך, עם ההסתה היומית הזאת, הם גדלים, אומר מרכוס ומוסיף כי כשילדים גדלים מתוך ראיית הישראלים כמפלצות שרוצחות אותם בכל פינה אין סיכוי שמפת הדרכים תחזיק מעמד.
ערביי הרש"פ רואים בשרון את ה"רשע", שביצע את סברה ושתילה, ואת מי ש"טובח" בערבים. בקריקטורות שלהם שרון מוצג כמי ש"טובל" בדם ערבי. מבחינתם הוא מצטייר כדמות שלילית עד כדי כך שגם עתה, לאחר הצהרתו המהפכנית, הם אינם נותנים בו אמון, וסבורים כי מדובר בהטעיה, אומר מרכוס.
לדבריו, העולם מצפה כי אבו מאזן יטפל בטרור, אך ערביי הרש"פ מצפים שהוא ישנה ויתקן בעיות פנימיות שלהם. הם אינם רואים כל צורך בשינוי מבחינת הטרור, ולכן הם אינם מצפים כי יפסיק אותו, אומר מרכוס. לדידם, הוא מציין, הם קורבנות שלא עשו דבר רע כלפי ישראל, ולכן אין להם צורך לשנות דבר. מנקודת מבטם לא היה פיגוע אחד שלא היה מוצדק, וכל פיגוע הוא בעצם תגובה ל"אלימותה" של ישראל. הם הקורבן, וקורבן אינו צריך לבצע מחוות, ולכן הם לא יעשו דבר כלפי ישראל, מציין מרכוס.
מרכוס מציין כי כל מערכת המושגים ברש"פ שונה, והמילים "כיבוש" "התנחלות" וגם "קולוניה" הם מושגים שמתייחסים למעשיה של ישראל במאה שנים האחרונות, ולכן כל קיבוץ וכל מושב הם התנחלות. בדיווחי החדשות הם מוסרים, אומר מרכוס, לדוגמה: "פרצה שרפה בהתנחלות רעננה" או "היה מתנחל מראשון לציון". כל ישראל מוגדרת כהתנחלות, וכל מטר בארץ ישראל הוא "פלשתין הכבושה".
לדבריו, בחודשים האחרונים הגבירו ערביי הרש"פ את ההסתה, אך שינו כיוון. עתה, במקום להסית לרצח הם מסיתים לשנאה. אחד האמצעים החזקים לליבוי השנאה הוא "קליפים" מוסיקליים של וידיאו לילדים. כל קליפ נמשך כחמש דקות. בקליפים נראים חיילי צה"ל המתהלכים עם כלבים מול עצירים ערבים. בקליפ אחר "נראים" חיילי צה"ל בעודם לוקחים אדם זקן ו"משליכים" אותו על הרצפה.
אחד החיילים בקליפ "לוקח" אקדח ו"יורה" בראשו של הזקן. בקליפ אחר נראית ילדה המשחקת בנדנדה ופתאום במקום הילדה נראות תמונות של אש ושריפות. קליפ נוסף מראה ילדים המשחקים בכדורגל ולפתע הוא מתפוצץ בפניהם. כל החומרים הללו מוקרנים יום יום בפני הילדים ברש"פ, וכך, עם ההסתה היומית הזאת, הם גדלים, אומר מרכוס ומוסיף כי כשילדים גדלים מתוך ראיית הישראלים כמפלצות שרוצחות אותם בכל פינה אין סיכוי שמפת הדרכים תחזיק מעמד.