גושפנקא לבלבול הציבור
גושפנקא לבלבול הציבור

א. ברצוני למחות מחאה גדולה על צעדם של 'רבני צהר'. הקמת ארגון כשרות מקביל לרבנות הוא קריאה לפילוג הצבור, ואיום רמוז ליצור רבנות ראשית חלופית. מו"ר הרב צב"י זצ"ל דיבר בחריפות על הפורשים מהצבור גם בענין הזה של הקמת גופי כשרות פרטיים בשם התורה והכשרות.

ב. הקמת ארגון כשרות עצמאי פותחת את הדלת לגופי כשרות רפורמים להקים גופים משלהם, ולתת להם גושפנקא חוקית שתבלבל את הצבור. ההסתמכות על ביהמ"ש העליון שממילא אינו רואה את הרבנות כסמכות רוחנית באמת, נותנת לזה רוח גבית חזקה.

ג. הפקוח ההלכתי של הרבנות הראשית התקדם התקדמות עצומה. למרות שיש בהחלט מה לתקן, מערכת הכשרות ממשיכה להתקדם. השינוי הוא בתקשורת, בתחקירים, ברשתות החברתיות או במילים אחרות בלחץ הצבורי על המערכת. יש כאן ליבוי בקרת שבחלקה הקטן הוא מוצדק ודורש תקון, אבל מנופח על ידי גורמים אינטרסנטים. במקום להעריך עבודה אדירה שנעשית במסירות ברחבי הארץ, יש שתוף פעולה עם תמונה מעוותת.

ה. בכל מערכת גדולה יש תקלות. אפשר לעזור ולתקן כמו שפועלת מערכת 'כושרות' הפועלת יחד עם הרבנות. אפשר להכשיר צוותים שיעברו בבתי עסק שאין להם כשרות, ובמאור פנים יעזרו להם להכנס תחת כנפי המערכת. מנסיוני כיו"ר ועדת הכשרות ב'מטה בנימין' במשך שנים רבות, ברור לי שהדבר אפשרי.

ו. גוף פרטי, התלוי בגבית הכסף מבעלי העסק, עלול להיות נגוע במידה רבה, שמטילה ספק הלכתי במהימנותו. הרבנות הראשית עצמה בתקציבה אינה תלויה ולכן היא חפשייה להחליט בעניני כשרות באופן נקי.

ז. האמירה ש'הרבנות תהיה הרגולטור - המפקח' מרחיקה את הרבנות מהפקוח על הכשרות בשטח. זה בטוי לרצון להחליט במקומה, ולשנות את ישום ההלכה. גם המשגיחים חייבים להיות כפופים לרבנות - האחראית ההלכתית. משגיח שכפוף גם לגוף מפקח אחר ימצא עצמו כפוף לשני גורמי פקוח מצב שיגרום מחלוקות קשות.

ח. הדיבורים על תחרות בין גופי כשרות פרטיים כדי להקל על הצבור היא שיקול מסחרי. זה יכניס שיקולים זרים למערכת. יש הוכחות מגופים פרטיים כאלה בשטח, שמציאת חן בעיני הצבור כדי להגדיל את גודל הארגון, או שיקולים כספיים להקל על הגופים עצמם או אפילו על בעלי העסקים, יפגעו במערכת הכשרות.

ט. הנמוק העיקרי המוזכר הוא ירידת קרנה של הרבנות. אבל זו החריפה מאד לא בגלל שרמת התפקוד ירדה, הלוא ההיפך הוא נכון, אלא מפני שהתברר לגורמים רבים שלחץ צבורי יכול לחולל שינויים. הפעלת לחץ כזה על מערכת ערכית – רוחנית – הלכתית פסולה. כך נהגו, במקרים קיצוניים אמנם, קרח והמרגלים בנסיון להשפיע על הנהגת האומה. מי שמשתמש בלחץ צבורי כדי לשנות את ההנהגה ההלכתית, בלי מתכוון הוא משתף פעולה עם מי שאינו פועל ממניעים נקיים.

י. מי שאינו מקבל את אחריותה ההלכתית של הרבנות הראשית, מוביל שדר שהנהגה הלכתית צריך לקבל רק כשהיא מתאימה לדעתו, בזה הוא פוגע בעצם מושג הסמכות הרבנית. העובדה שגדולי וזקני הרבנים בצבור הדתי לאומי הגדולים בחכמה ובמנין התלמידים מתנגדים בחריפות, מלמדת גם היא, שיש כאן קו שאינו מושפע מגדלות של תורה.

אני קורא ל'רבני צהר' למצוא את הדרך לשתף פעולה עם הרבנות, המצב הקיים מטיל בעיני רבים צל כבד על דברים טובים שעשיתם.