כפר ורדים: בהחלט לא גזענות
כפר ורדים: בהחלט לא גזענות

הודעתו של ראש מועצת כפר ורדים, סיון יחיאלי, כי הוא עוצר את המשך שיווק הקרקעות ביישוב, לאחר ש־50 אחוזים מהזוכים בשלב הראשון היו ערבים, חוללה את ה"סערה" התורנית הצפויה.

"גזענות", זעקו שוחרי השוויון, והמהדרים בתגוביות (טוקבקים) אף הוסיפו הבחנות מלומדות על קווי הדמיון המובהקים בין ישראל 2018 לבין גרמניה של שנות ה־30. דמיון מצמרר. אחד המגיבים באתר "הארץ" אפילו הבחין כאן ביסודותיו של מחנה הריכוז אושוויץ של ימינו, ועוד רגע קט יצביע על עשן המשרפות העולה מבתיו השלווים של כפר ורדים.

קשה לנהל את הדיון על צדקת ההחלטה, כאשר במוקד הוויכוח עומד שוויון הזכויות של אזרחים ערבים. מה שמותר לומר בדיון הציבורי על קבוצות אוכלוסייה אחרות - חרדים, למשל - אסור לומר על ערבים.

לפני כ־30 שנה ביקשה קבוצה של חסידי ברסלב להתיישב במושבה יבנאל שבגליל התחתון. המהומה שקמה היתה אדירה. אנשי היישוב השלו התקוממו והפגינו נגד "הפולשים" שאיימו לשנות את אופיו של היישוב. אחד מבעלי הטורים אפילו כתב באותיות עבריות: "זכותם של תושבי יבנאל לנשום אוויר נקי", בניסוח שלא הותיר ספק מהם מקורות השראתו. 

אינני זוכר אם גם אז, בוויכוח ההוא, זעקו שוחרי השוויון ואבירי הזכויות "גזענות". נדמה לי שלא. הטיעון "גזענות" שמור בדרך כלל לעימותים בין יהודים לערבים - לא בין חילונים לחרדים. מאז ומתמיד, ההתנגדות למגורי חרדים מנומקת בחשש מפני ההשפעה שלהם על אורחות החיים באותו מקום. כך ביבנאל, כך בשכונות מעורבות בירושלים וכך בבית שמש ובמקומות אחרים.

ההתנגדות לפעילות של חסידי חב"ד בצפון תל אביב, גם היא נחשבת לגיטימית ומובנת. גזענות? בשום אופן לא. גם לדעתי, לא גזענות, אלא מאבק לגיטימי לשמירת צביון החיים. תושבי יבנאל החילונית שהתנגדו להצטרפות של קבוצת חסידי ברסלב למושבה, ניהלו, בעיניי, מאבק לגיטימי, גם אם, לעיתים, מכוער ובוטה. תושבי יבנאל זכאים לשמר את אורח החיים שעיצבו וזכאים להתנגד לכל ניסיון לפגוע בו.

עם כל הקושי לנסח זאת, בלי להיגרר אל עמוד הקלון ולהיות מוקע כ"גזען" - זכותם של תושבי כפר ורדים להיאבק על צביונו של היישוב ועל אורחות החיים של התושבים החיים בו. 

כשם שההתנגדות לפתיחת ישיבה בליבה של שכונה חילונית מוצדקת, כך גם ההתנגדות למעבר קבוצה גדולה של תושבים ערבים ליישוב יהודי מובנת וראויה להקשבה. אין זו גזענות, אלא רצון לשמור על צביונם ואופיים של החיים המשותפים. 

ובאומרי זאת, יש להוסיף: זכותם של האזרחים הערבים  לגור ביישובים שבהם יישמרו אורחות חייהם, שבהם חוגגים את החגים המוסלמים, והלבוש והמנהג נשמרים. כן, זכותם של תושבי היישובים הערבים להתנגד בנחרצות לניסיונות של יהודים, קבוצות ויחידים לרכוש שם בתים. 

הרכישה המאסיבית של קרקעות בכפר ורדים בידי ערבים מעידה על מצוקת דיור קשה, שממנה סובלים האזרחים הערבים בגליל. חובתה של הממשלה לפעול להקלת המצוקה ולאשר הקמת יישובים חדשים עבור האזרחים הערבים - בלי לפגוע בזכותם של אלה ושל אלה, של יהודים ושל ערבים, לשמור על אורחות חייהם ועל צביונם של היישובים שבהם הם מתגוררים.