בימינו, במדינת ישראל, חגיגות ל"ג בעומר מתבטאות בשני דברים עיקריים: הדלקת המדורות והחגיגה הגדולה בקבר ר' שמעון בר יוחאי במירון. כידוע, תאריך זה לא מוזכר כלל במשנה או בגמרא, ורק בתקופת הראשונים החלו להזכיר אותו כיום בו פסקה המגיפה של תלמידי ר' עקיבא, ולכן נוהגים להפסיק בו את מנהגי האבילות של ימי ספירת העומר (יש שנוהגים רק ביום עצמו, ויש שנוהגים מיום זה, או יום שלאחריו והלאה). לאורך השנים התפתחו מנהגים שונים ביום זה: משחקי חץ וקשת, תחרויות ספורט, תהלוכות (חב"ד ועוד), מדורות, חלאקה לילדים בני שלוש, הילולה בקבר שמעון הצדיק בירושלים ועוד.
ישנן דעות רבות מה קרה ביום זה:
- תלמידי ר' עקיבא הפסיקו למות.
- יום לידתו, נישואיו ופטירתו של ר' שמעון בר יוחאי, ולכן ההילולא הגדולה. בספר הזוהר מתואר שכשעלתה נשמתו של רשב"י לשמים- עלה כעין עמוד של אש מגופו, וזו אחת הסיבות להדלקת המדורות.
- ביום זה חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים (ואולי אף נחל את אחד מניצחונותיו הגדולים), והדליקו משואות לבשר על הניצחון.
- יש שטוענים שביום זה התחיל המן לרדת במדבר.
- ביום זה התחיל המבול בזמן נח.
לא נרחיב כאן על הסיבות למנהגים השונים ביום זה, רק נזכיר שהמנהגים אינם אחידים, והם משתנים לפי התקופה והמקום. בחו"ל, המנהג של הדלקת המדורות כמעט ולא היה קיים (עד ימינו, גם בגלל סכנת השריפות). בעדות אשכנז היו יוצאים לטייל ביערות, ולשחק במשחקים שונים, בעיקר בחץ וקשת. במרוקו ובעדות ספרד היו עושים הילולא לר' שמעון בר יוחאי ולצדיקים שונים.
כוחו של היום בא בעיקר ממקומות בהם השפעת הקבלה הייתה חזקה, כעדות ספרד ועדות החסידים באשכנז, אך במקומות שבהם הקבלה לא השפיעה כל כך- לא חגגו את היום הזה, ואף התנגדו לו.
זכורני, כשלמדנו בישיבת הר עציון, לא היה שום ציון מיוחד ליום זה, וכשבאנו באחת השנים לרב עמיטל זצ"ל וביקשנו לקיים קומזיץ עם ערב שירה, הוא אמר שבתפילת שחרית בל"ג בעומר בין "אשרי" ל"ובא לציון גואל", אומרים את המזמור "למנצח", ששם נמצא הפסוק "יענך ה' ביום צרה"- ומכאן שגם ל"ג בעומר הוא יום צרה, ואין לעשות בו חגיגות מיוחדות (!).
החת"ם סופר, כתב בצורה חריפה כנגד המנהג של ההילולא במירון: "....הייתי אני מן הפרושים... שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה...אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה... וטעמיה גופא לא ידענא ....אך הוא נגד ש"ס... מכל מקום לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהיה תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן...מי יתן ויזכני ה' יתברך להיות ממישבים של ירושלים ועל כל פנים לא ממהרסים וממחריבים חס ושלום להאריך גלות ישראל (שו"ת חת"ס, יורה דעה סימן רלג).
מי צודק? אינני יודע, והמנהגים השונים פושטים ולובשים צורה. בתור ילד, בסוף שנות ה-70, גרתי בצפת, ובל"ג בעומר הורי לקחו אותי למירון. הייתה חגיגה של כמה עשרות אלפי אנשים, וכיום כבר הגיעו לחצי מיליון, חסידים ומתנגדים כאחד. בזמני- לא היה חופש בבתי הספר בל"ג בעומר. היינו מסיימים את המדורה בשעות הלילה המאוחרות- ולמחרת היו לימודים בבתי הספר.
נראה שהמנהגים השונים מושפעים מרוחו של העם, ו"הנח להם לישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם".