לברך את עמו ישראל באהבה
לברך את עמו ישראל באהבה

הכהנים מברכים קודם נשיאת כפיים: "אשר קידשנו במצוותיו וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה". ובזוהר הקדוש כתוב שהטעם שאומרים "באהבה" הוא שכל כהן שאינו אוהב את עמו, או שעמו אינו אוהב אותו, לא ישא כפיו (שו"ע או"ח קכח יא באר היטב).

ואכן רש"י מפרש (במדבר ו כב), שיש לומר ברכת כהנים לא בחיפזון ולא בבהלה אלא בכוונה ובלב שלם. האהבה בין אדם לחברו ניכרת לא רק במה אומרים אלא ובעיקר באיך אומרים. אפשר לומר אותם דברים בסגנונות שונים. הרוח שנאמרים בה הדברים והדרך שהם נאמרים,  מגלות את היחס הפנימי של האומר כלפי חברו, כפי שנאמר בקבלת עול מלכות שמים "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה, ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה" (ברכות ק"ש שחרית).

תפקידו של הכהן בישראל הוא להשפיע על האומה שפע וכל טוב ולהורות את ישראל ללכת בדרכי השי"ת, והדבר אפשרי רק כאשר הכהן אוהב  ונאהב.

נכון לעכשיו, סוד ההצלחה בחינוך הוא ריבוי האהבה בין הורים לילדיהם ובין מורים לתלמידיהם ואהבת הבריות בכלל. דורנו זקוק מאד למידת האהבה, ואף השיבה ליהדות בדורנו מותנית בתשובה מאהבה.  כדברי הרב קוק זצ"ל: "דורנו לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (עקבי הצאן, הדור, קיא).

כאשר אנו עדים למשבר במערכות החינוך ולניסיונות השונים והמשונים לתקנן, יש לזכור ולא לשכוח את העיקר, שהחינוך הטוב הוא להוציא מן הכוח אל הפועל את הכוחות הגנוזים בנשמת הילדים, לגרום לטוב הגנוז שבנשמתם להופיע, להאיר בעולמנו, וכל זה מותנה כאמור באהבת אין קץ של ההורים, של המורים ושל כל הסובב את הילדים. ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה כפי שנאמר "המביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה".

באהבה ובציפייה לישועה השלמה

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"