בסוף השבוע שעבר פרסם ח"כ איתן כבל מאמר ב'הארץ' תחת הכותרת: "חבריי לתנועת העבודה, הגיע הזמן להתפכח".
במאמר מציג כבל תכנית מדינית חדשה עבור השמאל הישראלי. עיקרי התכנית הם החלת החוק הישראלי על גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, הקפאה מוחלטת של היישובים שמחוץ לגושים והצעת תכנית פינוי-פיצוי לתושביהם.
הנימוק המרכזי שהביא כבל לתכניתו הוא שמירה על הרוב היהודי במדינה. כך למשל הוא כותב, "אין חולק על כך שבשטח הריבוני של ישראל ובשטחי יו"ש חיים לפחות כ–30% ערבים... הם עלולים לשנות את פניה של ישראל כך שהיא תחדל להיות יהודית או תחדל להיות דמוקרטית... אט־אט ישראל נגררת לתרחיש האימים של מדינה דו־לאומית… אני מאמין שיוזמה ברוח זו תאפשר לישראל לשמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית, עם רוב יהודי מבוסס".
גם בראיונות בתקשורת חזר כבל על טיעון הזה כנימוק המרכזי לתכניתו.
הדיבור אודות הרוב היהודי הפך להיות חביב על השמאל הישראלי בשנים האחרונות. אנשי השמאל מדברים כבר עשרות שנים על פינוי יהודה ושומרון ובכל פעם הנימוק משתנה. בשנות התשעים דיברו איתנו על שלום ודו קיום. שמעון פרס תיאר מזרח תיכון חדש שבו אם רק ניאות לסגת נוכל לנגב חומוס ברמאללה.
בעשור הקודם, לאחר שעשרות אוטובוסים מתפוצצים ניפצו את אשליית השלום, עבר השמאל לדבר על ביטחון. כך נימק שרון את תכנית ההתנתקות וכך הסביר אולמרט את תכנית ההתכנסות (שלא יצאה אל הפועל).
בשנים האחרונות, לאחר שהתברר שגם ביטחון לא קיבלנו, עבר השמאל לדבר על הרוב היהודי. בכל פעם שעולה הרעיון לספח את יהודה ושומרון מאיימים עלינו באובדן הרוב היהודי במדינה.
הטיעון הזה יכול היה לשכנע אלמלא היינו מכירים את הנפשות הפועלות. אך למרבה הפלא, אותם חוגים שחרדים כל כך לרוב היהודי במדינת ישראל הם גם אלה שמזדעקים לנוכח כל גילוי של יהדות במרחב הציבורי.
ציטוט של תפילה בספר לימוד? הדתה! שירת 'אני מאמין' בטקס צבאי? כפיה דתית! אפילו יובל המבולבל זכה למתקפה לאחר שהעז לקרוא קריאת שמע עם ילדים תמימים.
אז מה המשמעות של הרוב היהודי עבור השמאל, אם הוא אינו מוכן לראות יהדות מול העיניים? האם זהו בסך הכל תירוץ לפינוי יישובים? או שמא בשמאל פשוט רוצים לחיות ליד אנשים כמותם, בעל אותה שפה ותרבות?
אני מעדיף להסתכל בעין טובה ולהאמין למה שאומרים איתן כבל וחבריו. אתם רוצים מדינה יהודית? נהדר, גם אני רוצה. למה לחכות ליום שאחרי הסיפוח או ההסכם? בואו נתחיל כבר עכשיו. בואו נפעל יחד להגברת הזהות היהודית של המדינה - במוסדות הציבור, בתכניות הרדיו והטלוויזיה, במערכת החינוך.
אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום.