יום חנוכת הרפת
יום חנוכת הרפת

מרבית הישראלים יפהקו כשתשאל אותם מה ארע ביום כ' בתמוז. לפני כמאה שנה, היו החלוצים בארץ, נרגשים עד מאוד מיום פטירתו של חוזה המדינה ויום כ' בתמוז הפך בעת המנדט הבריטי ליום של הגשמת החלום הציוני, אם תרצו -  יום מיוחד בבנין ההתיישבות בארץ ישראל ובאיזור ירושלים.

ביום כ' תמוז התרע"ט ( 1919) נולדה קבוצת קריית ענבים. ביום זה נערך איחוד שני גרעינים 'המתנדבים בעם' ו'ארץ ישראל' שהקימו את הקבוצה שנקראה 'קואופרטיב ארץ ישראל', אברהם בן נריה, שהיה מחברי הגרעין וממייסדי קריית ענבים, היטיב לתאר את החגיגיות של היום: "אנו החלוצים נמצאים כאילו על אי מבודד. ביום כ' בתמוז רבתה התכונה במעוננו. היה זה יום גדול, יום מבשר עתידות. יום שהציב גבול וסימן, קו מעבר לעתיד. נכתב פרק ראשון בספר העתיד".

גם את הרפת של קריית ענבים; חנכו ב-כ' בתמוז תרפ"א (26 ביולי 1921). היה זה מבנה האבן הראשון בקיבוץ. בכרכוב דלת הכניסה המרכזית סותת ביד אמן מגן דוד ומעליו ומתחתיו נחקק התאריך העברי של חנוכת המבנה.

גם הנחת אבן הפינה לבניין האבן הראשון בקיבוץ  היתה ביום כ' בתמוז תרפ"ד (1924) הדברים הועלו בדף מעוטר של 'כתב הזיכרון' (מסגרת של נקודות אדומות ובחלק העליון והתחתון מגני דוד כחולים), בחתימת 41 חברים. "כתב זיכרון. ותהי אגרת זו לזיכרון לנו ולדורות הבאים אחרינו שאנו החתומים מטה חברי הקבוצה בקרית ענבים התאספנו היום כ' תמוז תרפ"ד (22 ביולי 1924), יום מלאת חמש שנים לקיום הקבוצה והנחנו אבן הפנה לבנין הבית הראשון בקרית ענבים".

ביום כ' בתמוז תרפ"ו (2 ביולי 1926) נערכה חנוכת הבית הראשון למגורים מתוך שני הבתים שתוכננו להיבנות.

אפרים ליבינזון (בן חיים) בין המייסדים שהגיע לקיבוץ בחודש מרץ 1921 מחוות ההכשרה באודסה סיכם את הקשר לתאריך המשמעותי והקשרו לפטירת הרצל: "בחיי כל אדם ואדם וכל קבוץ וקבוץ יש יום או ימים בשנה, שבהם האדם או הקבוץ עומד על רגע מעסקיו ומעבודתו היום-יומית, מסתכל קצת לתוך פני-פנים שלו, עושה את חשבון הנפש שלו, מסכם את חיי העבר ומציין לו את הדרך של עתידו. בחיי הקבוצה שלנו גם כן יש ימי מועד שלה והם כ' כא' תמוז....ואנחנו הלכנו בדרכנו החדשה גם פה, והיום הוכרז אצלנו ליום חג, ליום שבו הצגנו את המצבה החיה לזכרו של המנהיג [הרצל] – יצרנו את הקבוצה"

גם קיבוץ מעלה החמישה עלה על הקרקע ב-כ' בתמוז תרצ"ח (19 ביולי 1938), בעקבות נפילת חמישה חברים של הגרעין המייסד ב'הר הרוח' ב-ה' בכסלו תרצ"ח (9 בנובמבר 1937), בדרכם למלאכתם בסלילת הדרך לשטחי הייעור.

הקשר 'דם ואדמה' שזור בקורות היישוב היהודי בארץ ישראל, ועדיין, לא רבות הן הדוגמאות לקשר כה ישיר בין קורבנות ונופלים לבין הקמת יישוב. השפעת רצח החמישה על הקמת היישוב הייתה מכרעת. את היישובים היהודיים באזור ירושלים באותה עת ניתן היה למנות על אצבעות כף יד אחת (מוצא, עטרות, הכפר העברי נווה יעקב, קריית ענבים), ואת מצב ההתיישבות היהודית באזור היטיב להגדיר יוסף ויץ – מראשי קרן קיימת לישראל, ומהמעטים בממסד הציוני שדגל בהתיישבות בהר: "מאורעות תרצ"ו (1936) מצאונו בהרי יהודה עניים בנכסי אדמה ודלים בישובים"

מאה שנה חלפו  אך כ' בתמוז שנשמע היום מנותק מכל הקשר משמעותי, יוותר לעד בתולדות ההתישבות יום של חיבור לקרקע וחג להתיישבות בסביבות ירושלים של ימי המנדט.