הדר גיטלין, 21, המאבטחת שנפצעה קשה בפיגוע שאירע לפני כשבוע וחצי בקניון העמקים בעפולה, אינה חוששת לשוב לעבודתה. בשיחה ראשונה של הדר אתמול עם עיתונאים, שיחה ראשונה מאז נפצעה ואושפזה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים העמק בעפולה, ציינה הדר כי מצבה משתפר, וכי היא מתחילה תהליך שיקומי.
המאבטחת אמרה כי אינה זוכרת דבר ממה שאירע. "אני זוכרת רק שהתעוררתי בבית החולים בחדר הניתוח לאחר כמה ימים, וזה הכל. אינני זוכרת מה היה, אינני זוכרת מדוע הגעתי לחדר הניתוח ואינני לא זוכרת דבר. באותו יום הייתי צריכה ללכת בארבע הביתה (כשעה לפני הפיגוע), אך היו זקוקים למישהי שתישאר שעה נוספת, ונשארתי.
סיפרו לי שהיה פיגוע, אך לא נכנסתי יותר מדי לפרטים, כי זה לא עניין אותי באותו רגע. אני זוכרת שהלכתי למשמרת, אך מאותו יום אינני זוכרת הרבה ואינני יכולה לקשר הרבה דברים. כשאומרים לי שהמאבטח קיריל היה לידי אני זוכרת את זה, אך יותר מזה אינני זוכרת דבר".
הדר, הנראית מאוששת מאז הגיעה ללא הכרה במצב קשה לבית החולים, סיפרה שחיפשה עבודה, וכך הגיעה לתפקידה כמאבטחת. "אפילו נלחמתי על האבטחה הזאת. גם התלוצצתי עם חברים שלי על הסכנה, וביחד דמיינו שהם עוד ישמעו עלי כמאבטחת שמנעה בגופה פיגוע..."
הדר עדיין לא תכננה מה ברצונה לעשות לאחר שחרורה מבית החולים, ובתשובה לשאלה אם תחזור להיות מאבטחת השיבה: "זה אינו מפחיד אותי. אם זה צריך לקרות, אז זה קורה, ואין זה משנה למי. אני מרגישה שקרה לי נס. דברים כאלה קורים כל יום, ונסים קורים כל יום, אלא שאנשים אינם מגדירים זאת כנס.
כשהתחלתי לעבוד בחברת השמירה חשבתי על זה שאני עלולה להיות באירוע שכזה. הרעיון הזה עבר במחשבותיי, אך לא פחדתי, שכן אם הייתי פוחדת, לא הייתי מקבלת עליי תפקיד שכזה".
יצוין כי הדר נפצעה בעת שמנעה מהמחבלת לחדור לקניון, וזאת ארבעה ימים בלבד לאחר שהוחזרה לעבודתה מהשעיה שקיבלה מכיוון שלא הצליחה לגלות מטען דמה שהוחדר במסגרת בדיקה שנערכה בקניון.
המאבטחת אמרה כי אינה זוכרת דבר ממה שאירע. "אני זוכרת רק שהתעוררתי בבית החולים בחדר הניתוח לאחר כמה ימים, וזה הכל. אינני זוכרת מה היה, אינני זוכרת מדוע הגעתי לחדר הניתוח ואינני לא זוכרת דבר. באותו יום הייתי צריכה ללכת בארבע הביתה (כשעה לפני הפיגוע), אך היו זקוקים למישהי שתישאר שעה נוספת, ונשארתי.
סיפרו לי שהיה פיגוע, אך לא נכנסתי יותר מדי לפרטים, כי זה לא עניין אותי באותו רגע. אני זוכרת שהלכתי למשמרת, אך מאותו יום אינני זוכרת הרבה ואינני יכולה לקשר הרבה דברים. כשאומרים לי שהמאבטח קיריל היה לידי אני זוכרת את זה, אך יותר מזה אינני זוכרת דבר".
הדר, הנראית מאוששת מאז הגיעה ללא הכרה במצב קשה לבית החולים, סיפרה שחיפשה עבודה, וכך הגיעה לתפקידה כמאבטחת. "אפילו נלחמתי על האבטחה הזאת. גם התלוצצתי עם חברים שלי על הסכנה, וביחד דמיינו שהם עוד ישמעו עלי כמאבטחת שמנעה בגופה פיגוע..."
הדר עדיין לא תכננה מה ברצונה לעשות לאחר שחרורה מבית החולים, ובתשובה לשאלה אם תחזור להיות מאבטחת השיבה: "זה אינו מפחיד אותי. אם זה צריך לקרות, אז זה קורה, ואין זה משנה למי. אני מרגישה שקרה לי נס. דברים כאלה קורים כל יום, ונסים קורים כל יום, אלא שאנשים אינם מגדירים זאת כנס.
כשהתחלתי לעבוד בחברת השמירה חשבתי על זה שאני עלולה להיות באירוע שכזה. הרעיון הזה עבר במחשבותיי, אך לא פחדתי, שכן אם הייתי פוחדת, לא הייתי מקבלת עליי תפקיד שכזה".
יצוין כי הדר נפצעה בעת שמנעה מהמחבלת לחדור לקניון, וזאת ארבעה ימים בלבד לאחר שהוחזרה לעבודתה מהשעיה שקיבלה מכיוון שלא הצליחה לגלות מטען דמה שהוחדר במסגרת בדיקה שנערכה בקניון.