שלושים טירונים דתיים בחטיבת הצנחנים סובבו את ראשם כאשר מדריכת צניחה הדגימה בפניהם תרגיל באימון.
אני כלל לא נכנס לדיון החשוב מה קרה שם באמת. ברור לי שאם חיילת נפגעה בעקבות התנהגות מסוימת יש להתנצל בפניה.
אני גם לא דן אותם כי כאשר אני עשיתי קורס צניחה היה לנו מדריך וברור לי שעם מעט חשיבה ורגישות מצד המפקדים שמשבצים את המדריכים והמדריכות היה ניתן למנוע את הבלאגן, כפי שקורה ברוב המקרים ביחידות צה''ל השונות בהן משרתים חיילים דתיים וחילונים יחד כתף אל כתף ונשמר הכבוד ההדדי.
אבל תגובתו הזריזה של דובר צה"ל פתחה לעינינו צהר אל הסיפור האמיתי. לא צנחנים ולא פקודות, לא מקצועיות ולא שילוב ראוי. אלא חינוך מחדש. "חניך שינהג בחוסר כבוד כלפי מדריכות לא ימשיך בהכשרה" (הודעת דו''צ). המשוואה ברורה. חייל דתי שנמנע מלהסתכל על חיילת מדגימה תרגיל- נוהג בחוסר כבוד.
זה הזכיר לי סיפור ששמעתי מראש ישיבה שתלמידיו משרתים בצה"ל. "באחד מקורסי הטייס העבירה את המד“ס מדריכה בלבוש לא צנוע. היה שם בחור ישיבה שבמקום לעמוד כמו כולם מולה, הוא סובב את גופו והתעמל כשהוא מסתכל הצידה. ניגש אליו המפקד ונזף בו שהוא מעליב את המד“סניקית.
"אותו בחור לא התבלבל, הסתכל לאותו קצין בעיניים ואמר לו: אני מעליב אותה?! בחדר, לאחר המד“ס, כל שאר החיילים מדברים על אותה מד“סניקית באופן מאוד מכוער, כאילו היא חפץ, ואני היחיד ששומר על כבודה, שמסביר להם שהיא בת ישראל כשרה והיא מתלבשת ומתנהגת כך רק משום שמצפים ממנה להתנהג כך בשם התרבות והקידמה. אותו קצין השפיל את עיניו והניח לו".
דובר צה"ל מעולם לא יצא נגד שירי מסייעת או הערות בוטות עם רמיזות מיניות של חיילים כלפי חיילות.
אותם כלי תקשורת שמורחים בחורות בלבוש מינימלי על דפי העיתון שלהם והופכים נשים לאובייקט מיני בפרסומות הטלוויזיה מנסים לחנך אותנו מחדש מהו כבוד האישה. זה לא קשור בכלל לצה"ל. זה מאבק תרבותי בין ערכים זמניים לערכי התורה הנצחיים.
קמפיין ההחלנה שאנו בעיצומו מנסה להגדיר כאמת מוחלטת את ערכי המוסר החילוני מהי אישה, מה תפקידה, מהו שיוויון ומהם כבוד וסובלנות. תוך כדי יצירת דה לגיטימציה למוסר היהדות והתורה.
האלימות המחשבתית כלפי מי שמעז להביע עמדה שמרנית- ששיוויון אמיתי זה לא שאשה תהיה כמו האיש אלא שכל אחד יעשה את תפקידו המיוחד בצורה טובה, שסובלנות לא אומר שכל רצון או תאווה לגיטימיים- היא הסכנה האמיתית.
נושא זה הוא לא היחיד בו מרגישים את האלימות הזו. כל מי שעיניו בראשו יכול לראות שבכל נושא בעל הקשר דתי שעולה על סדר היום הציבורי מוצג בתקשורת באופן מגמתי ביותר תוך כדי זעקה שבשם הליברליזם אין מקום לדעות נוספות. זה הפרדוקס הגדול של קמפיין ההחלנה ששובר שיאי הפצת שנאה ובורות ביחס להלכה והמסורת היהודית כל פעם מחדש.
חשוב לדון בערכים אלו. חשוב לברר אותם לעצמנו ולהאיר אותם לאחרים. רק חבל שיש פוליטיקאים במדים שגוררים את הצבא לויכוחים אלו וכופים על חיילינו עולם ערכים שונה. הצבא זה מקום של ביחד, עם מטרה אחת -לנצח בקרב. לא לנהל בו סימפוזיונים או לקדם אג'נדות.