אלכס הגיע עם רכב השרד לאסוף את הבוס האוליגרך שלו, בעוד יום שיגרתי. אבל עבור הבוס, כנראה היה מדובר ביום מיוחד. הוא נכנס לרכב כשכולו נרגש: "אלכס, תסע לכתובת שיש פה בדף, היום אני הולך לעשות משהו שיעשה לי המון טוב בחיים". סקרן ומבלי לשאול שאלות, יצא אלכס יחד עם הבוס לדרך, אל מקום מרוחק בקצה השני של מוסקבה.
כשהגיעו לכתובת, יצא הבוס וחזר כעבור שעה קלה, ובידו עוף מדבר. כל הנסיעה חזרה היה הבוס נלהב, "אתה לא מבין איזה אור העוף הזה מביא לחיי". בימים הבאים, כשאסף אלכס שוב את הבוס, לא הפסיק לשתף אותו הבוס, שיהיה סגור ומופנם בדרך כלל, בכך שהיום בו רכשו את העוף המדבר הוא יום שהביא לשינוי בחייו: "העוף הזה מסב לי אושר אמיתי, כל האווירה בבית השתנתה וכולם שמחים יותר".
לאחר שגם לחבריו האוליגרכים סיפר הבוס באריכות על המפנה שהביא העוף המדבר לחייו, החליט אלכס שגם לו מגיע קצת מהטוב הזה. הוא הגיע הביתה, וסיפר לאשתו שהאור בדרך לביתם, גם הוא יעשה את המהלך שהביא לבוס שלו אושר כל כך גדול. "מאין יהיה לנו כסף לשלם עבורו", שאלה אשתו. אך אלכס חדור מטרה: "נשבור את החסכונות שלנו, ונקח בנוסף הלוואה מהבנק. תחשבי על השינוי שזה יעשה לנו בחיים, שווה את הכל!".
לאחר שאסף את כל חסכונתיו, ונכנס לבנק לקחת הלוואה, יצא אלכס נרגש אל היעד. כעבור שעה קלה הגיע לביתו עם העוף המדבר. "הנה רעייתי, הבאתי את האושר אל ביתנו". נרגשים ומסוקרנים, לקחו הזוג את העוף המדבר וחיש קל הכניסו אותו אל הסיר. קצת שמן, מעט תבלינים, והדליקו את האש. לבנתיים, ערכו את השולחן בכלים המיוחדים ביותר שברשותם. הרי מדובר בערב משנה חיים, אם כן צריך לחגוג את זה בשולחן ערוך ויפה.
לאחר שעה וחצי, כשהם לבושים בקפידה, הוציאה הגברת את העוף מן הסיר והגישה אותו על מגש עטור ויפה. נרגש מאוד לקח אלכס סכין ומזלג והכניס חתיכה לפיו. העוף היה קשה וחסר טעם. אלכס חשב לרגע, אך לא נתן למקרה הזה להפיל את רוחו: "אשתי היקרה, אני יודע מה הבעיה. העוף הזה לא מתאים לבישול בסיר, עלינו לצלות אותו בתנור". לקחה הגברת את העוף והכניסה אותו לצליה, אך לאחר שטעם שוב, גם זה לא הועיל.
באותו ערב ניסו הזוג את כל סוגי הבישול הקיימים, הארוכים והקצרים. תיקן תיבול, הוסיף נוזלים, אך כלום, אכזבה. העוף קשה, לא טעים, ובעיקר - לא הביא את האושר לביתם. באותו הלילה נדדה השינה מעיניו של אלכס. את חסכונותיו הפסיד ואף הסתבך עם הלוואה מהבנק, אך לדבר שכה ציפה, לאושר הגדול כמו שהביא העוף לבוס שלו, הוא לא זכה.
בבוקר, כשאסף אלכס את הבוס ליום העבודה, אזר אומץ ופנה אליו: "בוס יקר, אני יודע שזה לא מקובל, אבל אני חייו לשאול אותך שאלה אישית. ראיתי בשבועות האחרונים איך העוף המדבר הכניס לביתך שמחה גדולה ושינה את חייך, רציתי גם אני לשמוח וקניתי גם אני עוף זהה לחלוטין. מה שלא ניסיתי, אף סוג בישול לא התאים. העוף לא אכיל והאור לא הגיע אל חיי. מה לא עשיתי נכון?". "טיפש" גיחך הבוס, "ההנאה מהעוף הזה אינו הטעם שלו, אלא הדיבורים המיוחדים שהוא מוציא מהפה".
בראש השנה, אנו מסבים יחד לשולחן החג. על השולחן מטעמים, סימני החג, ממש כבני מלכים. אין יהודי שלא חפץ לכבד את שולחן החג. כל הטוב הזה, לא נועד רק בשביל שנאכל להנאתנו, ונהנה מכל הקולינריה המשובחת והטובה. הדגש הוא על מה אנחנו מוציאים מהפה - הברכות שמביאות לנו השפעות גדולות בראש השנה.
כפי שמסביר המהר״ל: ״השנה הטובה כבר נמצאת, אלא שהיא רוחנית ולא מורגשת בעולם הגשמי. כשאנחנו אוכלים את הסימנים, אנחנו בעצם עושים פעולות ש״מורידות״ את השנה הטובה לרובד הגשמי והפיזי. כשמברכים על אכילת התפוח בדבש "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", על הרימון "שירבו זכויותנו כרימון", על ראש הכבש או הדג "שנהיה לראש ולא לזנב", וכן הלאה.
ראש השנה היהודי אינו רק היום הראשון של השנה, אלא מהווה "ראש" של ממש, המנווט את הגוף, השנה כולה. ביום זה אנחנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא שוב למלך עלינו ונשפטים על מעשינו בשנה החולפת ועל השפע לשנה הבאה, ובוודאי שנזכה לכתיבה וחתימה טובה.
כמו בכל בתי הכנסת בעולם, בימי ראש השנה ישמעו תקיעות השופר בבית הכנסת של בית חב"ד קרן אור אצלינו בבודפשט, ואני מזמין את כולכם להגיע ולזכות במצווה החשובה, ולהתברך בשנה טובה ומתוקה!
כתיבה וחתימה טובה
הרב שמואל רסקין
בית חב״ד קרן אור בודפשט