לפי רוב התחזיות, תאריך הבחירות המיוחל ייקבע בעוד שבועיים, אז תחזור הכנסת מפגרתה.
נתניהו רוצה בחירות, אף אחד אחר לא. האדם השני היחיד שיכול להיות מבסוט מבחירות עכשיו הוא יאיר לפיד שנוסק בסקרים, מתייצב במקום נוח, אמנם הרבה פחות מהליכוד, אבל בהינתן מצבה העגום של מפלגת העבודה, זה הישג מצוין עבורו. דבר שממצב אותו כראש גוש המרכז-שמאל בבחירות הקרובות.
תמיד לפני בחירות קורה דבר מדהים. כמו בהדבקת פשקווילים או מודעות נייר להופעה בזאפה, גם חברי הממשלה ממפלגות הקואליציה, אלה שמתראיינים בבוקר ונפגשים אחר כך בישיבת ממשלה או בקבינט מסתובבים עם מברשת ודלי של דבק ומנסים להדביק אחד לשני תדמיות מסוימות שמסתדרות לאסטרטגיה בה הן ינקטו בבחירות הקרובות.
תבינו, מדובר על אנשים שצריכים לעבוד יחד, שיש ביניהם יחסי עבודה, שנפגשים מדי שבוע ואולי אף כמה פעמים בשבוע. זו הפוליטיקה, זה נכון. מה שיפה בה הוא ששר מסוים יקום בבוקר, יפתח גלי צה"ל ויקשיב לראיון של שר אחר בו הוא ישמע איך הוא מצמיד לו תדמית ופנים אחרות לגמרי ממה שהוא באמת. כי כולם משפרים עמדות ערב הבחירות, גם אם שבועיים לפני זה הם היו בקשר הכי טוב בעולם. אבל מי יכול בכלל על סקרי המנדטים. וגם כי חייבים לנצח.
קחו למשל את בנט וליברמן. בנט הרי מכוון לתיק הביטחון בממשלה הבאה. ליברמן מאותת שדווקא די נוח לו שם. השותפות עם ליברמן חשובה לנתניהו, סבירות גבוהה שתיק הביטחון יהיה מחוץ לליכוד בפעם הבאה, גם גלנט מתמודד עליו אבל הוא כבר שם פעמיו לליכוד.
לכן בנט מסתובב עם דלי הדבק שלו ובאמתחתו תדמית השמאלני שמנסה להדביק לליברמן, כי בנט הרי יודע ששמאל נחשב כחלש ורופס מול סוגיות ביטחון.
ליברמן לא נשאר חייב ומדביק לבנט את תדמית הימני-משיחי-קיצוני, על אף שהוא יודע שהוא לא כזה. "תתרכז במערכת החינוך הכושלת", הוא אומר ומרים את המברשת עם הדבק, אבל יודע בעצמו שבנט דווקא די מצליח שם. ליברמן גם יודע שאם הציבור ישתכנע שאפילו במשרד בחינוך בנט לא מצליח, איך יצליח בביטחון.
בנט, בדלי הדבק של ליברמן, הוא נער חסר אחריות שמתלהב לקבל את תיק הביטחון כדי לשחק בנדמה לי בעזה ובסוריה.
גבאי ולבני מסתובבים עם הדלי שלהם, ומעבירים לציבור את המסר שמדינת ישראל כושלת ורעה תחת שלטון נתניהו. הבעיה – הציבור מבין שהם מטעים אותו. הכלכלה חזקה, יחסי החוץ טובים מאד, יש אתגרים ביטחוניים אבל צה"ל חזק, שוק העבודה יציב והתוצרת הישראלית טובה.
גבאי ולבני יודעים שזה לא משנה, הם חייבים להדביק את המסר שנתניהו כושל. זה לא עובד, יעידו הסקרים. כך גם אהוד ברק שתומך במחנה הציוני יוצא עם ניירות, דלי של דבק ומברשת ומפזר סיסמאות נגד נתניהו שהציבור בעיקר מגחך עליהן.
חשיבותם של יועצי תקשורת ואסטרטגים ברגעים האלה היא קריטית. אלה ימי טרום בחירות ולכן כולם מכינים את עצמם לקראת פיזור הכנסת. ההחלטה הראשונה שצוות יו"ר של המפלגה יעשה היא סימון האויבים שלו, את מי צריך לתקוף כדי לגרום למעבר מנדטים.
בנט מבין שלתקוף חזיתית את נתניהו האהוב מאד על הציבור לא יביא לו הרבה (כתבתי כבר שבנט ושקד יאיצו בגישה של ליכוד גדול יחריב הכל, ולכן חייבים בית יהודי חזק וגדול ליד הליכוד שיגרום לו לא לפזול שמאלה, וזה אכן מה שקורה בחודשיים האחרונים).
לכן בנט מכוון למצביעי ימין קלאסיים שמתחבאים במפלגות כמו כולנו וישראל ביתנו ומסמן את עצמו כימין האמיתי, לא משיחי והזוי, אבל ימין ביטחוני. ליברמן הוא שמאל, שר ביטחון רע, אני ימין, שר ביטחון טוב. תיק הביטחון יהיה נקודה משמעותית בקמפיין הבית היהודי בבחירות הקרובות.
ערב בחירות זה זמן מצוין לשים לב טוב טוב בראיון הבא של שר או חבר כנסת שתשמעו או תראו ולחפש את הדלי עם הדבק שהביא איתו מהבית. נסו להבין איזו תדמית הוא ינסה להדביק עכשיו ובעיקר, למי.