בבית המקדש נפתחה עבודת הקודש עם עלות השחר בקריאה "ברקאי!" ומתי משמיע הצופה את הקריאה הזאת? אמר מתיא בן שמואל: לאחר ש"האיר כל פני המזרח, עד שהוא בחברון". כלומר, בירושלים חיכו לאות מחברון.

בירושלים של ימינו כמעט ונפסקה העבודה. אחד מגדולי הפטריוטים של העיר, אריה קינג, חשף מספרים אלה:

מספר תושבי העיר – 600,000. הצורך בבנייה שנתית מינימלית לסיפוק הגידול הטבעי – 4400 דירות. בנייה בפועל בירושלים בשנים האחרונות - 2100 דירות, כלומר: פחות ממחצית.

וזאת, מוסיף קינג, כאשר אחוז האוכלוסייה היהודית בעיר הולך ויורד בשיעור מדאיג, מ-68% ל-62%. (ערוץ 7, 14.10.18).

שר הבינוי גלנט, בגיליון 10 של הביטאון "ריבונות", הצביע (בעדינות, כיאה לשר מכהן) על המקום המדויק של הפצע המדמם, בסייגו את חלומו לחבר את גוש עציון לדרום ירושלים במלים אלה: "אני מקווה שאקבל את ההיתר המדיני לבנות את מתחם גבעת המטוס".

לקבל ממי הכל יודעים - מראש הממשלה, המקבל את ההוראות מוושינגטון. כבר הבאתי בטור הזה את המניע להקפאה הספציפית שעליה דיבר גלנט: זו תכנית אש'ף ושלום-עכשיו, בגיבוי טראמפ, לפיה גבעת המטוס מיועדת לשמש כחוליה מקשרת בין מזרח ירושלים פלסטינית לבית צפפה שתחזור להיות פלסטינית ובית לחם הסמוכה, שהינה כבר פלסטינית. במלים אחרות, גבעת המטוס חיונית לחלוקת ירושלים. מסקנה: מי שמקפיא אותה ומסכל את תכנית גלנט – מחלק את ירושלים!

צחוק הגורל, העיר שהכל נשבעו "שחוברה לה יחדיו", שפעמיים סופחה לישראל בחקיקת הכנסת, שרק קיצונים שבקיצונים הכלילו אותה בתכניות נסיגה – ירושלים זאת מוקפאת יותר מהמאחז האחרון על גב ההר. "מציאות בינלאומית מורכבת", מתרץ נתניהו, והכבשים בסביבתו, בשתיקתם, שותפים לעבירה. חמור מזה: שתיקתם אינה מאפשרת לנתניהו לטעון בבית הלבן שאילוצים אנטי-לאומיים קשים מדי יגרמו לו לאבד את השלטון, ומי יודע אם במקומו לא ייבחר מישהו צייתן פחות?

האמריקנים בקיאים היטב בכל מה שנעשה כאן והם יודעים שלמניעת התפשטותו של מפעל הבנייה היהודי בירושלים וביו'ש כדי לשמר לפחות 90% מן השטח בעבור המדינה הפלסטינית, אין לנתניהו אופוזיציה – לא במפלגתו, לא בכנסת, לא בתקשורת ולא בדעת הקהל. והמחדל הזה, שכל הימין בישראל שותף לו, עלול להכריע את הכף, חלילה.

בל תטעה אותנו הבנייה בכל מיני מקומות, גם רחוקים מאותם "הגושים" שקיבלו את ההכשר מן השמאל. אלה הם אותם 5-10% שלפי 'תכנית שתי המדינות' אמורים להישאר בידי ישראל (תמורת שטחים באותו הגודל מתוך הקו הירוק). המנגנון שנתניהו בנה לבלימת כל התקדמות יהודית מעבר לתכנית הזאת, הרמטי, וכיום אישור כל תכנית מתאר יהודית כפוף לעיקרון העל של שימור אופציית 'המדינה השנייה', הפלסטינית.

ניצן קידר בעיתון 'בשבע' (22.2.18) דיווח: מתכנית ההרחבה של היישוב נגוהות פורסמו להפקדה 102 יח'ד במקום 260. הנימוק: "האמריקנים לא יראו בעין יפה". ביישוב מיצד קודמו 150 יחידות מתוך 600. קיצוץ דומה נעשה ביישוב צופים. בהר ברכה השאירה מועצת התכנון העליונה 54 יח'ד מתוך תכנית של 800. אבי רואה ( מקור ראשון, 17.7.15) התבטא: מאשרים לנו תכניות של בתים קיימים. תכניות נעצרות בחתימה האחרונה.

במאמרי הדעה, מימין ומשמאל, שוררת כמעט תמימות דעים על כך, שאין הבדל מהותי בין תכנית מדינית שמאלנית מובהקת כמו זו של INSS המשווקת בימים אלה ע'י עמוס ידלין - לבין התכנית "העלומה" של טראמפ - ובין שתיהן לבין תכניתו של נתניהו.

שלושתן ינפנפו בגימיק הפרסומי "מדינה פלסטינית – מינוס": את הערבים ינסו לפתות עם "המדינה" ואת היהודים ירגיעו בעזרת ה-"מינוס", קרי: נוכחות צבאית כלשהיא בבקעת הירדן ועל גב ההר, לאחר שתושלט שם הריבונות ה'פלסטינית'. שום יישוב לא יפונה בכוח ( הם יתייבשו מאליהם), ועל הכל תזרח השמש "האזורית" – ירדנית, מצרית ובמיוחד... סעודית.

הרבה ישראלים ילכו שבי אחר הקסם הזה ומסתמא יימצאו גם כמה פלסטינים שיעמידו פנים וישתתפו, ולו רק בשביל הקטע. התסריט הזה הוא ריאלי, והשתיקה הכללית נוכח שערוריית ההקפאה, ובעיקר בירושלים, תוכיח. והואיל וההקפאה תפקידה להבטיח את המסד למדינה הפלסטינית, אנחנו בשתיקתנו שותפים לעבירה.

ללוחמים להחלת הריבונות על יהודה ושומרון – הנה חומר למחשבה: זה למעלה מיובל שנים שירושלים בריבונות ישראל, ולמרות זאת היא בהקפאה יותר עמוקה מכל מקום אחר בארץ ישראל! מסתבר שלא די ב'צרטר, אותו נייר משפטי בו ראו הרצל וז'בוטינסקי את חזות הכל. עדיין, בלי "העז והדונם" של מפא'י בימיה הטובים – אי אפשר!

בחשכה הזאת, חשכת ההקפאה, בקע במזרח אור קטן . האם יגיע – "עד שבחברון" ויאפשר לקרוא "ברקאי" ? כוונתי להחלטת הממשלה לבנות את "רובע חזקיהו" בחברון, 31 יחידות דיור ומוסדות חינוך. לפני טבח תרפ'ט השתייך המקום לחב'ד, הערבים הפכו אותו לתחנת אוטובוסים מרכזית ובשנים האחרונות הוא שימש את צה'ל. הקמת הרובע תהיה הבנייה הממשלתית הראשונה בחברון זה 20 שנה, ועם זאת הקפידו לציין שהיא "עומדת בקריטריונים שקבע הקבינט לאישור תכניות בנייה חדשות בתקופת טראמפ".

כלומר, עומדת בתנאי ההקפאה. ואכן היא עומדת. כאן, שלא כבירושלים, בנייה יהודית אינה מונעת את חלוקת העיר מפני שחברון כבר חולקה, ע'י נתניהו, בהתאם לאוסלו. ובכל זאת – השמאל יוצא מכליו ורואה בבניה יהודית ממשלתית בחברון דווקא, מוקש מתחת לגלגלי "חזון 2 המדינות". הלוואי.

כמובן שרובע חזקיהו לבדו לא "יאיר את כל המזרח". את זאת יוכל לעשות רק העם, תוך ניצול הבחירות הקרובות למשל. כמה אופייני לרפיון שאחז ב"מחנה הלאומי", שאת זאת מזכיר לו דווקא פוליטיקאי חרדי, יוסי דייטש. הוא היחיד שהציב את הבנייה בירושלים בראש הקמפיין שלו לראשות עיריית ירושלים.