ויהי אור זה אברהם
ויהי אור זה אברהם

בפרשתנו אנו מוצאים שאברהם אבינו אמר "ואנכי עפר ואפר". והכוונה היא, שהגיע לשלמות הענווה מול בוראו, והעיד על עצמו שחי את חייו מתוך ביטול מוחלט להקב"ה.

בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב "ואנכי עפר ואפר" בגימטריה 'שבת' (עם הנקודות). 
רוצה לומר שבשבת קודש זוכים לענווה.

השפת אמת זיע"א מדייק מהנאמר בזוהר "שבת נותן ברכה לכל ימות החול על ידי שבשבת כל הברואים מתבטלין לשורשן". היינו, על ידי השביתה ממלאכה בשבת, יש ברכה לכל ימות השבוע.

ומקשה השפת אמת, איך דווקא על ידי שביתה יש ברכה, הרי ברכה מגיעה על ידי עמל ויגיעה?

ומתרץ, שיש לנו הגדרה חדשה למושג ענווה. ענווה, אין הכוונה לחוסר אמון בעצמי שמביא לידי בטלה ולידי שביתה.

אלא ענווה היא הבנה שאני כלי שדרכו מתגלה אלוקותו יתברך בבריאה. ומתוך כך להאמין בעצמי שיש לי את הזכות להיות שליח, להאיר מתוכי טוב ואור לסביבה.

רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אומר, שמקובל לחשוב שמידת ענווה פירושה להיות 'שלומיאל'. ואינו כן, אלא ענווה אמתית משמעותה לקבל את המציאות איך שהיא, ובעיקר לקבל את עצמי איך שאני, להבין שכך הקב"ה החליט להתגלות בבריאה דרכי.

ידיעה זו גורמת לי לאהבה עצמית, שממלאת אותי במוטיבציה ורצון להביא ברכה לעולם עם הכשרונות שנתברכתי בהם, להשתלב בהנהגת הבורא עם הכלים העומדים לרשותי כדי להביא את העולם אל ייעודו.

אכן, בשבת אנו שובתים ממלאכה, אך זהו זמן איכות עבורנו, שנוכל להטעין את עצמנו בעושר רוחני לכל ימות השבוע, וזו הסיבה שששת הימים מתברכים משבת.

מפני שבשבת האדם עוצר ממרוץ השגרה ומתחבר ליוצרו, מזכיר לעצמו שיש בורא עולם שהוא בעל הכוחות כולם, שיש מנחה לעולם בכללותו וגם אותו בהשגחה נפלאה, כדי להשלים את התוכנית האלוקית.

שבת מלשון שביתה ומלשון תשובה, בשבת אני שובת כדי לשוב אל העצמיות שלי. סגולת השבת משפיעה על היהודי ענווה אמתית, והיא- להשלים עם מי שאני.

אני מעיד על הבריאה אבל בעיקר ראוי שאעיד על עצמי שאני קודש קודשים, 'אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא', אני חלק מתזמורת הרמונית שמנגנת ושרה את רצון ה' בעולם.

'ויהי אור' שיש לי כוח להצית מחדש את ניצוץ אור להביות האין סוף שבליבי ולהמליך אותו יתברך לעין כל.

את ההבנה הזו אנו למדים מאברהם אבינו שאמר על עצמו "ואנכי עפר ואפר", שיא הענווה, אבל ענווה שדרכה עשה ופעל- הפיץ דעת האמונה לכל עובר ושב, הקים הכנסת אורחים, התפלל עבור דורו, ולכן אומרים חז"ל(בראשית רבה ב, ג)"'ויהי אור' זה אברהם".

וממנו למדים על שבת, שובתים ממלאכה כדי שיהיה לנו את היכולת להתמלאות בתורה ובתפילה 'לתקן עולם במלכות שדי'.

תכונת הענווה מביאה את האדם לביטחון שבכל מקרה ומאורע שיארע עימו- טוב או חס ושלום להפך, לא ייחס לעצמו, אלא יקשר הכול לאמונה שיש כאן מנהיג לבירה שהחליט להתגלות דרכו באופן הזה ובצורה הזו, וכך להיות שותף במעשה בראשית.