כל יהודי יודע שאחת המצוות החשובות ביותר שיש לאדם הם הנחת תפילין ולבישת ציצית (טלית). אבל לא כל יהודי יודע שזכינו לחוט התכלת (הציצית) ולרצועות התפילין בזכות אברהם אבינו.

חכמים אומרים שאברהם אומר בפרשת לך לך למלך סדום - "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. " (בראשית פרשת לך לך, פרק י"ד פסוק כ"ב-כ"ג) ובזכות האמירה הזו, השם, מבטיח לאברהם שעם ישראל יזכה לתפיליןוציציתתכלת (פתיל תכלת). גדולי הדורות בניהם המשך חכמה אומרים, שבעקבות כך שבזכות אברהם אבינו קיבלנו את הטלית והתפילין - וגם הוא תיקן את תפילת שחרית, ולכן אנחנו כיום מניחים תפילין ומתעטפים בטלית בכל בוקר. כמו כן אנחנו מזכירים את זכות אברהם אבינו בתפילת שחרית את עקידת יצחק - שהוא הניסיון הקשה ביותר אותו עבר אברהם אבינו.

בנוסף לכך המקובלים אומרים שזכות אברהם מתעוררת בבוקר - כמו שאמרו חכמים: שבשעת הנץ נמשך על מי שער באותה שעה ומתפלל להשם תפילת שחרית חוט של חסד. וידוע שמידת החסד היא מידתו של אברהם אבינו עליו השלום.

אז למה אנחנו לובשים טלית ומניחים תפילין?

ידוע מאמר רבותינו עליהם השלום - כל מי שלא מניח תפילין נקרא פושע ישראל בגופו, ואיננו קם בתחיית המתים. אם כן עולה שמצוות התפילין לגבר היא מהחמורות שיש, אם לא כך הוא היה קם בתחיית המתים למרות שהוא לא הניח תפילין.

למה מצוות תפילין חמורה כל כך?

המצוות התפילין היא המשכת השפע (כך מסבירים רבותינו) מהשם ישר אלינו. והיא מתקנת את המוחין - כלומר את פנימיות האדם ואת נשמתו, אדם שלא מניח תפילין מונע מעצמו את האור היקר הזה - וזה ממש האור שאיתו יש כוח לאדם לקום בתחיית המתים. מצוות תפילין מכילה בתוכה תרתי משמע את עיקרי היהדות והאמונה היהודית, קריאת שמע - המורה על ייחוד השם בעולם ושאין עוד מלבדו. פרשת "והיה אם שמוע" המראה העל הקשר הישיר בין עם ישראל אל השם ואל ארץ ישראל ושהעולם הזה לא הפקר אלא שיש דין ויש דיין. פרשת פטר רחם שמדברת על כך שכל השפע שיש לאדם בעולם כולל בהקשר של בעלי חיים וכו' - הכל מהשם, וכמובן זכירת יציאת מצרים.

הבן איש מסביר את חשיבות התפילין

הבן איש חי - רבנו הקדוש רבי יוסף חיים זיע"א מבגדד, מסביר ומורה לומר תפילה לפני הנחת התפילין הנקרא לשם ייחוד - ובה הוא מורה לומר שהתפילין הם בעיקר כדי לזכור את יציאת מצרים. מכאן נשאלת שאלה -

מה הקשר בין התפילין לבין יציאת מצרים?

התפילין נועדו בין היתר להזכיר לנו את יציאת מצרים, ששם השם הראה לעולם בצורה ברורה שהוא שולט על העולם, והוא דן את העולם. יש דין ויש דיין, ומעשה האדם, אף שלפעמים אנו לא זוכים להבין איך, כמה ומתי - אבל הוא זוכה לדין ומשפט ויש צדק בעולם, גם אם הוא נעלם מעיננו. יציאת מצרים מלמדת אותנו שהשם מנהיג את העולם ושומע את התפילות שלנו כמו שהתורה מעידה "ואשמע את זעקתם" . כלומר השם משגיח על העולם ואיננו עוזב אותו לרגע, ואפילו תפילה של אדם שהוא אומר בינו לבין עצמו - השם שומע ומקשיב.

התפילין מקשרות אותנו אל השם

אם כך התפילין מקשרות אותנו אל השם ומכניסות בנו דעת שהשם נמצא ומשגיח בעולם ואין מקום פנוי ממנו. הוא משגיח על הכל וממנו הכל, ולכן מצוות התפילין היא אחת המצוות הראשונות שאיתם מתחילים את היום והיא גם קשורה לאברהם אבינו שגילה את האמונה בעולם, וכביכול העלה את שחר האמונה בעולם, כך גם אנחנו בבוקר בזכותו מניחים תפילין ומגלים את אמונת השם בעולם שהוא משגיח ודיין ומושיע בכל בוקר ובוקר.

אבל מה הקשר של הציצית - ובפרט של פתיל התכלת?

כמו שאברהם אבינו גילה בעולם את האמונה - כך גם ציציתהתכלת מזכירה לנו את האמונה. הגמרא במסכת מנחות מסבירה בשם רבי מאיר בעל הנס - התכלת דומה לשמים, והשמים דומים לכסא הכבוד. כלומר התכלת מזכירה לנו שהשם משגיח בעולם, השם ציווה אותנו בתורה ומצוות. ואת המצווה היקרה הזאת שרש"י אומרת עליה שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולן (הציצית) - קיבלנו בזכות אברהם אבינו שאמר בפסוקים למעלה - השם הוא זה שזן ומפרנס, והשתדלות האדם איננה כלום ושום דבר. והאמירה הזאת היא ממש הזכות שבגללה קיבלנו את הציצית שמזכירה לנו בכל פעם מחדש, לא לחטא חס ושלום ולא לחשוב שאנחנו בעלי הבית בעולם. אלא אנחנו נזכרים על ידה שהשם הוא מנהל את העולם והוא בורא עולם.

מה שלמדנו מהמאמר הזה - כמה חשוב להיות דבקים באמונה, להכניס בכל פרט ופרט בחיים ובלימוד התורה בפרט את האמונה - ולא לתת להבלי העולם להעביר אותנו על דעתנו ועל מצוות השם יתברך. כמאמר הרב הצדיק והגדול - הרמב"ם: מי שיש מזוזה בפתחו, תפילין בראשו וציצית בבגדו לא בקלות יבוא לדבר חטא חס ושלום